ד"ר עמי כהנא . יועץ: ניהול סיכונים וביטוח.
סט פוינט בע"מ
ניהול הסיכונים בקיבוץ חייב להיעשות במלוא כובד הראש, תוך סיוע של אנשי מקצוע המתמחים בניהול סיכונים.
לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, בענין עובד קבלן שנפל מגג מבנה בעת שפירקו לוחות האסבסט להחליפם בקירוי אחר
במסגרת פסק הדין (ת"א 24601-09-10 אבו אל היג'א ואח' נ' וי. קל. חברה לגגות בע"מ ואח') התברר כי *הקיבוץ "סגר" עם קבלן שיחליף את גג האסבסט של מבנה ישן כמהלך ראשון בשינוי יעוד המבנה לאולם אירועים/פעילויות.
*עובד נפל מגובה של 4 מ' ונפגע. הסתבר שהקבלן לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים לעבודה מסוג זה.
*בביהמ'ש עלתה שאלת חלוקת האחריות בין הקבלן, מפקח עבודה שלו, והקיבוץ .
*אציג בפניכם את הנקודות העיקריות הקשורות לאחריות שהוטלה על הקיבוץ.
התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת עבודה שאירעה לו עת עסק בפירוק גג מבנה העשוי מלוחות אסבסט. נתבעת 1, היא המעבידה של התובע בעת התאונה, ונתבע 2ת היא המבטחת שלה. נתבע 3 הוא מפקח מורשה לפקח על עבודות בניה באסבסט; נתבע 4, קיבוץ שהזמין את העבודה והמחזיק במקרקעין ובמבנה בהם בוצעה העבודה.
תקציר הפסיקה:
באשר לאחריות הקיבוץ, במקרה הנדון נופלת ההתקשרות לפירוק הגג במבנה לגדרה של תקנה (ג)6 לתקנות עבודות הבניה, ולכן יש לראות את הקיבוץ כ"מבצע הבניה", לפי סעיף (א) 17 לתקנות. הקיבוץ לא מינה מנהל עבודה מטעמו, לא פיקח על העבודה, ולא דאג לוודא כי העובדים מצוידים באמצעי בטיחות מתאימים, כדרישת תקנות הבטיחות בעבודה על גגות.
פרוט הפסיקה:
התובע והקבלן טענו כי חלקו של הקיבוץ באחריות לתאונה ולתוצאותיה משמעותי ביותר, בהיותו מזמין העבודה ותופס במקרקעין בהם בוצעה. לטענתם, הקיבוץ הוא "מבצע בניה" כמוגדר בתקנות, משהוכח כי הקבלן היה אחד ממספר קבלנים אשר ביצעו עבודות במבנה, ופעלו להסבה של ייעודו. משכך, חלה על הקיבוץ האחריות לביצוע התקנות, אף אם מכלול העבודות בוצע בהפרש זמנים. לחלופין, אפילו ייקבע כי התקנות אינן חלות על הקיבוץ בהיותו מזמין ולא "מבצע בניה", הרי שמשהפר הקיבוץ סטנדרט זהירות שקבע לעצמו, הינו אחראי לנזקיו של התובע. הקבלן ביקש להטיל אחריות על הקיבוץ גם מכח תקנה 19 לתקנות, בטענו כי הקיבוץ לא הציג כל מסמך שניתן להגדירו כהתקשרות חוזית עמו, ונספח הבטיחות מיום 26/8/06 עליו חתם הקבלן, אינו מהווה התקשרות חוזית. בנתונים אלו, האחריות לביצוע התקנות חלה על הקיבוץ בלבד. התובע והקבלן הפנו לעדותו של גדעון, וטענו כי בביצוע העבודה נשוא התאונה חרג הקיבוץ משיטות עבודה ומסטנדרט הזהירות שהונהגו על ידו בשטח אחר שלו. הקיבוץ אף נמנע מלהעיד את נאמן הבטיחות, וענין זה יש לזקוף לחובתו. ….. על פי תקנה זו, מקום בו מבוצעות עבודות בניה על ידי קבלן ראשי אחד ויחיד, יהיה זה "מבצע הבניה". הוא הדין כאשר הוטלה הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, ואחד הקבלנים הראשיים קיבל באופן רשמי את האחריות הכוללת למילוי ההוראות של תקנות הבטיחות. בכל מקרה אחר יחשב המזמין 2 כ"מבצע הבניה". מקום בו הטיל המזמין את עבודת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, ואיש מהם לא קיבל על עצמו את האחריות הכוללת כאמור לעיל, יוותר המזמין "מבצע הבניה", על כל הכרוך בכך. חלוקת האחריות בין הנתבעים אשר לקיבוץ, התקשרותו עם קבלן גגות מקצועי ומנוסה, אשר מינה מנהל עבודה מטעמו ושכר מפקח לעבודות אסבסט, מפחיתה את אחריותו, על אף העוולות המיוחסות לו. בהתחשב בכל אלה, ישא הקיבוץ באחריות ל % – 15 מנזקו של התובע. אחריותו של רייך, אשר נשכר לפקח על העבודה באסבסט ולא כמפקח צמוד, אך חדל מלהפנות את שימת ליבם של כל המעורבים לביצוע עבודה בגובה בניגוד להוראות הבטיחות, תעמוד על שיעור של %5 בלבד מנזקו של התובע, מהנימוקים שפורטו לעיל. מה היה לנו: מה נחסך מהקיבוץ ? שאלה חשובה נוספת : אם למרות הכל הקיבוץ נתבע ויוצא חייב, האם יש כיסוי ביטוחי ? בברכה , ד"ר עמי כהנא . יועץ: ניהול סיכונים וביטוח. סט פוינט בע"מ |