פרשת סלייס הביאה לאפשרות שלקוחות החברה עשויים לספוג "תספורות" בחסכונותיהם; בכך מתחדדת ביתר שאת סוגיית האמון של החוסכים במערכת החיסכון ארוך הטווח בישראל, וההשלכות ההרסניות של אובדן האמון על שוק ההון בפרט, ועל הכלכלה הישראלית בכלל
רו"ח גיא לקן, אתר כלכליסט
לאחר שנים רבות של יציבות בגזרת הגופים המנהלים את כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח), התוודענו לאחרונה לאי סדרים חמורים באופן ניהול כספי החוסכים בחברת הגמל סלייס, אשר אף גררה מינוי של מנהל מיוחד על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
האפשרות לאובדן כה מהותי של חסכונות הציבור בגוף שעל פניו נמצא תחת פיקוח של רגולטור צריך להדליק לא מעט נורות אדומות בקרב כלל מקבלי ההחלטות, בעיקר בגלל ההשלכות הרוחביות של האירוע על המשך התפתחות שוק החיסכון ארוך הטווח והכלכלה בישראל.
שוק החיסכון ארוך הטווח בישראל התפתח בשני העשורים האחרונים בצורה חסרת תקדים. רפורמות שונות, שבראשן רפורמת בכר וכן, חוק פנסיה חובה והמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, צירפו למערכת הפנסיה בישראל חוסכים רבים אשר הביאו לגידול דרמטי בסך הנכסים המנוהלים (כ-2.5 טריליון שקלים) על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות.
הגידול הניכר בסך הנכסים המנוהלים הביא עימו לפריחה והתפתחות יוצאת דופן במוצרי החיסכון ארוך הטווח המשווקים לציבור בישראל.
בדרך לחתונה עוצרים בדיוטי: טרנד החתונות בחו"ל
עלייה בריכוזיות
אחד התהליכים המרכזיים שעשוי להיווצר מאיבוד האמון של החוסכים במערכת הוא הנטייה להעביר חסכונות מגופים מוסדיים קטנים לגופים מוסדיים גדולים ומוכרים (גם אם לא מדובר בהחלטה רציונאלית). התהליך המתואר עשוי להעלות את רמת הריכוזיות בשוק החיסכון ארוך הטווח בישראל, ולהקטין את תפקידם החשוב של הגופים המוסדיים הקטנים ביצירת תחרות שתסייע בהורדת דמי הניהול ל….
ירידה בנטייה לחסוך לטווח ארוך
השפעה פוטנציאלית נוספת של אובדן אמון החוסכים במערכת הפנסיונית היא ירידה בנטייה לחסוך לטווח ארוך. כמובן שהיינו מצפים למצוא אפקט משמעותי יותר במוצרי החיסכון הוולנטריים, כגון: קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות, אך במצבי קיצון ניתן לחשוב גם על תרחיש של פדיונות כספי פנסיה, בעיקר במצבים של משברים בשווקי ההון – גם במצבים שבהם החוסכים יחויבו בתשלום מס בשיעור 30%.
הפוטנציאל השלילי הגלום בקרב חוסכים אשר יחליטו להקטין את היקף החסכונות ארוכי הטווח שלהם ברור, וזאת בעיקר לאור היקף הכספים העצום של הציבור בישראל המצוי בפיקדונות בנקאיים המניבים לרוב תשואות נמוכות מהמקובל בשוק הגמל (הדבר מתחדד בזמנים של ריביות נמוכות).
אלמנט נוסף שעשוי להתעצם בעקבות קיטון בנטייה לחסוך, הוא עלייה נוספת בדמי הניהול על ידי הגופים המוסדיים, וזאת בעיקר בגלל העלות השולית היורדת המאפיינת את ניהול כספי החיסכון ארוכי הטווח.
היעדר מנגנון ייעוץ אובייקטיבי…