המנגנון שהחליף לפני שנתיים את האג"ח המיועדות יצר עודף של 2.7 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה. אך מחקר של משרד רו"ח פאהן קנה שבדק מגמות ארוכות טווח טוען: "היתרות שיש היום יישחקו, וייתכן שגם יתאפסו"
עירית אבישר, אתר כלכליסט
אין ספק שהמדינה לא יכלה לבקש בדיעבד תזמון טוב יותר לרפורמה דרמטית בשוק הפנסיה – ביטול האג"ח המיועדות ומעבר למנגנון של הבטחת תשואה. שנתיים עברו מאז כניסת הרפורמה לתוקף, ומבדיקה שערכה פירמת פאהן קנה עולה כי בשנתיים הללו הצטברו אצל מנהלי קרנות הפנסיה הגדולות עודפי תשואה של 2.7 מיליארד שקל מעל התשואה המינימלית המובטחת לחוסכים. זאת, על רקע המגמה החיובית בשוקי העולם בשנתיים האלה.
המשמעות היא שנכון לספטמבר 2024 החוסכים בקרנות הפנסיה חייבים כסף למדינה, ולא להפך. עם זאת, ההתחשבנות בפועל בין קרנות הפנסיה למדינה צפויה רק בעוד שלוש שנים, כך שהתמונה עוד עשויה להשתנות. לפי המחקר שערכו בפאהן קנה, ייתכן שהיתרה אף תתאפס.
באוקטובר 2022 נכנסה לתוקף הרפורמה באג"ח המיועדות. עד אז התחייבה המדינה לרשת ביטחון לחוסכים לפנסיה באמצעות אג"ח מיוחדות, שהונפקו רק לקרנות הפנסיה.
איגרות החוב האלו, שאינן סחירות, נשאו ריבית גבוהה של 4.86%, שהיתה גם צמודה למדד. 30% מהנכסים בקרנות הפנסיה החדשות הושקעו באותן איגרות חוב, מה שהקטין את התנודתיות של תשואות הפנסיה, ומיתן את הירידות בשנים שליליות בשוק ההון. אולם מדובר בריבית שהיתה גבוהה לעומת ריבית השוק לאורך רוב השנים, ולכן היא הפכה לנטל משמעותי על התקציב ועל ניהול החוב של המדינה, שכן הדבר יצר תשלום עודף מצד המדינה בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה.
לכן, הוביל לפני שלוש שנים משרד האוצר לרפורמה, שבמסגרתה הופסקה הנפקת האג"ח המיועדות. במקום זאת גובש מנגנון אחר להגנת חסכונות הפנסיה של הציבור, הנקרא מנגנון תשואה מובטחת.
במסגרת המנגנון מתחייבת המדינה לחוסכים לפנסיה כי 30% מהחסכונות הפנסיוניים שלהם יקבלו תשואה שנתית צמודת מדד של 5.15%. בפועל, הכספים ממשיכים להתנהל כרגיל אצל מנהלי קרנות הפנסיה והם בוחנים מדי רבעון מה מצבם של הכספים אל מול יעד התשואה. כלומר, אם הם בעודף או בחסר לעומת התשואה המובטחת שנקבעה, ומציינים בדו"חותיהם את הפער העדכני, בין שהוא שלילי ובין שחיובי.
אחת לחמש שנים נערכת התחשבנות מול המדינה….
על פניו, המנגנון החדש שנוצר עדיף על פני האג"ח המיועדות – התשואה המובטחת בו לחוסכים בו גבוהה יותר (5.15% לעומת 4.86% באג"ח המיועדות), וגם אם המדינה תצטרך להכניס יד לכיס, זה עדיין אמור להיות בהיקף נמוך יותר, ומיועד לכסות רק על פערי התשואות לעומת העול שהונח על כתפיה כשהיתה מחוייבת לשלם את מלוא הריבית, אולם בפועל….