בית משפט השלום בחיפה דן לאחרונה בסוגיה של טענה למרמה שהוצגה ע"י חברת הביטוח.
במקרה זה מדובר בתביעה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו בשל תאונת דרכים. לטענת חברת הביטוח, בעל הרכב לא עמד בנטל הראיה להוכיח תביעתו. עוד טוענת הנתבעת כי תביעת התובע נגועה במרמה.
בית המשפט דן בסוגיה העקרונית של חובת ההנמקה ופסק שנטל השכנוע בדבר קרות מקרה הביטוח מוטל על המבוטח.
ואולם, כאשר המבטחת טוענת לפטור מאחריות, עליה הנטל להוכחת קיומו של סייג לחבות.
מעיון במכתב הדחייה עולה כי חברת הביטוח לא נימקה את הטעמים שהביאו אותה להחליט לדחות את תביעת התובע. בפעלה כאמור חטאה חברת הביטוח לחובתה כמבטחת.
אומנם טענת מרמה הוחרגה מחובת ההנמקה, אולם זאת רק באשר לטענה עצמה. אין להרחיב החרגה זו לנימוקים. הרחבה מעין זו תפגע באופן בלתי סביר בתובע ותפגע ביכולתו לערער על החלטת חברת הביטוח.
משכך היא אינה מתיישבת עם חובת ההוגנות ותום הלב העומדת בבסיס חובת ההנמקה.
בשורה התחתונה: אין להסכין עם טענה למרמה שאינה מבוססת כראוי, תוך ניסיון להשלים את החסר ולבססה במהלך הליך משפטי אותו נאלץ המבוטח לנקוט.
אחת הדרכים למנוע התנהלות מעין זו היא עמידה על חובת ההנמקה, אשר תאפשר למבוטח לדעת, בזמן אמת, מהן הטענות עימן עליו להתמודד.