לפי טיוטת חוק חדשה, המדינה תיתן רשת ביטחון של 5% על 30% מנכסי קרן הפנסיה, במקום המצב כיום, מהלך שיביא לחיסכון של 7 מיליארד שקל בשנה. ההתנגדות המהותית למהלך היא הטענה כי "הביטחון של החוסכים נפגע", בשל הסיכונים של אי עמידת המדינה בהתחייבות. אולם לאורך זמן, השינוי ייטיב עם הציבור וקופת המדינה
שלמה טייטלבאום, כלכליסט
אמש הופצה להערות הציבור טיוטת חוק "הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה". זהו השם שניתן לרפורמה שתחליף את ה"אג"ח המיועדות" ב"תשואה מובטחת", לפי תזכיר החוק הצעד עשוי לחסוך למדינה בעתיד כ-7 מיליארד שקל בשנה.
בנוסף, אם הנושא לא יטופל היום, הרי שבעוד עשור ניאלץ לשלם כ-20 מיליארד שקל בשנה מקופת המדינה בכדי לסבסד את הפנסיות.
לפי ההצעה, במקום שהמדינה תנפיק אג"ח בשיעור של 30% מקרן הפנסיה, ותשלם ריבית של 4.86% בשנה, הרי שהקרן תנהל את נכסיה כראות עיניה, ועל 30% מנכסי קרן הפנסיה תינתן רשת בטחון של 5%. רשת הבטחון הזו תמומן על ידי השנים הטובות, בהם התשואה תהיה גבוהה מ-5%.
הצעד זכה להתנגדויות ממספר כיוונים ששאלו האם המודל הזה אפשרי כלכלית? האם המדינה לא חושפת את עצמה לסכומים שבהם היא לא תוכל לעמוד? או איך המהלך הזה ישפיע על תמהיל הנכסים של קרנות הפנסיה? אך ההתנגדות המהותית והקולנית ביותר, היא הטענה כי "הביטחון של החוסכים נפגע", אג"ח זה אג"ח, וחוק זה רק חוק.
ההתנגדות הזו מערבת בין שלושה סיכונים שונים של אי עמידה בהתחייבות:
הסיכון הראשון הוא 'שינוי המדיניות או עיקור המדיניות מתוכן', החשש שיום אחד תחליט ממשלת ישראל, כי בעצם היא מבטיחה רק 2% תשואה או ממסה בשיעור של 90% את תשואת האג"ח מיועדות. החשש הזה הוא ההגיוני ביותר….
הסיכון השני הוא 'אי עמידה במדיניות', החשש שיום אחד המדינה תחליט שהיא מעוניינת לא לעמוד ב…