האם האינפלציה פוגעת בפנסיה? אם אתם חוסכים, כדאי שתקראו

אינפלציה פוגעת באזרחים – לא רק כצרכנים, אלא גם כבעלי פנסיות ומחזיקי נכסים פיננסיים. איך זה קורה ולמה כמעט כולנו ניפגע? פנינו לערן פלג, אסטרטג ראשי – Clarity Capital כדי לקבל הסברים

ערן פלג, Clarity Capital, אתר וואלה!

בחודשים האחרונים מתקיים שיח רחב ומתמשך לגבי השאלה האם הזינוק באינפלציה הוא זמני או קבוע. להערכתי, השינויים בסביבה הכלכלית הנם כאלו אשר מגדילים את הסיכוי כי בשנים הקרובות נימצא בסביבת אינפלציה גבוהה יותר מזו אליה הורגלנו בעשור או שניים האחרונים.
אם זהו אכן המצב, כדאי לתת את הדעת על עניין שהעיסוק בו מועט: אינפלציה אינה מכה בכולם באופן שווה. ישנם אלו בהם היא פוגעת יותר. ישנם גם אלו עמם היא יכולה אף להיטיב. מבט על הנושא דרך הפריזמה הפיננסית של יחסי לווה-מלווה מספק זוית ייחודית על התופעה.
באופן כללי, אינפלציה בלתי-צפויה מהווה העברת ערך מהאזרחים למדינה, ובמידה מסוימת גם לחברות עסקיות. כמו כן, ככל שמדובר באזרחים, היא פוגעת יותר במבוגרים מאשר בצעירים.
שחיקה בערך הכסף פוגעת במלווים וטובה ללווים. אם לקחתי הלוואה (שאינה צמודת-אינפלציה) של 1,000 שקלים לחמש שנים, כאשר תגיע לפרעון בסוף התקופה, אדרש להחזיר 1,000 שקלים. אך, בסביבה אינפלציונית בה יש שחיקה של ערך הכסף, 1,000 שקלים שאחזיר בעוד חמש שנים יהיו שווים פחות, כך שאצא נשכר מהמהלך.
מי הם הלווים הגדולים ביותר היכולים באופן זה להנות מהעליה באינפלציה? המדינות. מדינות מגייסות חוב בהיקפים גדולים — היקפים אשר הלכו וגדלו בשנים האחרונות — בעיקר דרך הנפקת אגרות-חוב (שהנן, למעשה, סוג של הלוואה סחירה).
החלק הארי של אגרות-החוב הממשלתיות אינו

האזרחים הנפגעים יותר מכל הם אלו הנוטים להחזיק חלק גדול יותר מנכסיהם במזומן ובאגרות-חוב
מניות מייצגות בעלות חלקית בחברה עסקית ושומרות על ערכן הריאלי טוב יותר. הדבר ניכר בבחינת….

לחץ כאן לקריאת המשך הכתבה באתר וואלה!