פסיכיאטר בימ"ש לנכה: חשוף מצוקותיך בנוכחות זרים ותתמודד עם הסיטואציה

מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט דרש כי הנכה יחשוף את מצוקות נפשו בפני שני אנשים זרים.
הנפגע התקשה והמומחה הבהיר לו שאין ברירה, כך נהוג ושעליו "להתמודד עם הסיטואציה".

באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'

פסיכיאטר בימ"ש לנכה: חשוף מצוקותיך בנוכחות זרים ותתמודד עם הסיטואציה
בבית משפט השלום ברמלה, מתבררת מחלוקת בין נפגע תאונה לחברת הביטוח הראל על גובה נכותו. שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחים רפואיים מטעמם. הפערים בין חוות הדעת היו גדולים. השופט אייל כהן מינה לפיכך מומחים מטעם בית המשפט, כדי שיסייעו לו להכריע בין חוות דעת הצדדים. המומחים שמונו הם הפסיכיאטר, פרופסור יחיאל לבקוביץ והנוירולוג, ד"ר דניאל עובד.
הפסיכיאטר לבקוביץ זימן את הנפגע לבדיקה במרפאתו. עם כניסת הנפגע לחדר הבדיקה, נכנסו אליו גם שני אנשים זרים. הפסיכיאטר לא הציג את השניים בפני הנפגע, רק הודיע לו שהם מוזמניו ויהיו נוכחים במהלך הבדיקה.
הפסיכיאטר לבקוביץ ביקש מהנפגע לפרט את החרדות והתסמינים הנפשיים מהם הוא סובל. הנפגע השיב כי הוא חש מבוכה לעשות זאת בפני שני הזרים. בתגובה השיב הפסיכיאטר כי הדבר נהוג ומקובל ואין אפשרות לקיים את הבדיקה שלא בנוכחות הזרים. לבסוף נזף בנפגע: "עליך להתמודד עם הסיטואציה".
הנפגע החל לדבר, אך הוצף ברגשות מבוכה. הוא שב ואמר כי הוא מתבייש ונבוך ומבקש להיבדק שלא בנוכחות הזרים. הפסיכיאטר לבקוביץ חזר על תשובתו הקודמת, כי כך נהוג ומקובל וכי עליו "להתמודד עם הסיטואציה". הנפגע האמין לפסיכיאטר וביקש ממנו בדחילו ורחימו כי יוותר על חשיפתו בפני הזרים וילמד על מצבו מהמסמכים הרפואיים. בכך הסתיימה, לפני שהחלה, הבדיקה הקלינית בפני הפסיכיאטר.
כעבור שבועיים התייצב הנפגע אצל המומחה השני, הנוירולוג דניאל עובד. שם נבדק מבלי שנכחו זרים בחדר. או אז הבין כי אפשר והתנהלות הפסיכיאטר לבקוביץ לא הייתה תקינה.
הנפגע איבד את אמונו בפסיכיאטר לבקוביץ ומיהר לפנות אל השופט אייל כהן בבקשה לפסול את הפסיכיאטר כמומחה מטעם בית המשפט. נציגי תאגיד הביטוח הראל התנגדו לפסילת המומחה. השופט כהן דרש את תגובת הפסיכיאטר. זה לא סתר את עדות הנפגע ורק חשף כי שני הזרים היו "סטודנטים משתלמים לפסיכולוגיה לתארים מתקדמים".
האם הפרופסור יחיאל לבקוביץ, נהג כדין כאשר התעקש שהנפגע יחשוף את מצוקות נפשו בפני הסטודנטים לרפואה? בוודאי שלא. הפרופסור המכובד הפר את חוק זכויות החולה הקובע כי אסור לרופא לבצע "פעולות אבחון רפואי" מבלי לקבל הסכמה מדעת של המטופל. לפיכך ברגע שהנפגע התנגד לנוכחות הסטודנטים היה על פרופסור לבקוביץ להוציאם מהחדר. שלא לדבר על תגובתו הפוגענית, בלשון המעטה, של הפסיכיאטר, כי על הנפגע "להתמודד עם הסיטואציה", כלומר עם הפרת זכותו לפרטיות.
מעבר לכך, התנהלות הפסיכיאטר הפרה גם את כללי האתיקה החלים על רופאים. כללים אלה מחייבים את הרופאים להיענות לבקשת מטופל המסרב לנוכחות סטודנטים בעת בדיקתם.
ואכן, גם השופט אייל כהן קבע כי התעקשות הפסיכיאטר לבקוביץ לקיים את הבדיקה בנוכחות הזרים, על אף התנגדותו המפורשת והחוזרת של הנפגע, לא הייתה במקומה. נוכחות השניים לא רק שלא הייתה מחויבת, אלא שהיא מהוה חריגה מן המנדט שניתן למומחה בעת מינויו. אין ולא הייתה כל הצדקה לכפות על הנפגע את נוכחות השניים, על אף רצונו המוצהר שלא להיחשף בפניהם. התנהלות זו יצרה בעיה מיותרת, ללא כל הצדק, אשר צריך היה למנעה.
בנסיבות אלה, המשיך השופט כהן, מובנת בקשת הנפגע שלא להמשיך ולהיבדק על ידי הפסיכיאטר לבקוביץ. יש לזכור גם כי הפסיכיאטריה עוסקת בתחומים שאין פרטיים מהם. לכן על בדיקה פסיכיאטרית להיערך במרחב בטוח שבין הבודק לנבדק, תוך אמון מלא בין השניים. התנהלות הפסיכיאטר לבקוביץ פגעה לפיכך ללא הצדק ביכולת לקיים אמון זה.
השופט כהן גם דחה את דרישת הראל להימנע מפסילת פרופסור לבקוביץ ולהורות על קיומה של בדיקה חוזרת, שלא בנוכחות זרים. אמון הנפגע בפסיכיאטר כבר אבד ובצדק, הסביר השופט. בדיקה חוזרת על ידי הפסיכיאטר לבקוביץ, וודאי לא תתרום להפגת חששות הנפגע. "הנזק האפשרי שבקיום בדיקה חוזרת עולה על התועלת שתצמח מהחלפת המומחה".
לסיכום, פסק השופט אייל כהן, הנפגע זכאי לכך שעניינו ייבחן על ידי מומחה אחר מבלי שבין השניים תחצוץ עננה. מקל וחמר נכון הדבר, לאור העובדה שהנפגע לא תרם במאומה ליצירת מצב הדברים שנוצר.
בסופו של יום, מינוי הפסיכיאטר לבקוביץ כמומחה בית המשפט בוטל, והשופט מינה תחתיו פסיכיאטר אחר.
עד כאן לכאורה הכל טוב ויפה. הצדק נעשה. אלא שבסוף פסק דינו עשה השופט אייל כהן תפנית צורמת. השופט כהן פסל את מינויו של פרופסור לבקוביץ אך חייב את הנפגע ואת הראל לשלם לו "שכר ראוי בגין עבודתו עד לשלב זה" בסך אלף שקל. מילא חיובה של הראל. הרי היא התעקשה שהמינוי של פרופסור לבקוביץ יישאר על כנו והקורא הנבון יבין למה. אבל האם ראוי היה לחייב גם את הנפגע בתשלום שכר הפסיכיאטר למרות שזה התנה את בדיקתו בדרישה המנוגדת לחוק והטיח בו עלבון על שהוא לא מסוגל להתמודד עם חשיפת מצוקות נפשו בפני זרים? לשופט פתרונים.