אחת התופעות המזעזעות בשוק הביטוח, נקראת בעגה המקצועית ״טוויסטינג״.
באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'
המבוטח משלם במיטב כספו, לעיתים משך כל חייו, עבור פוליסה עם כיסויים מפני מוות, מחלות, אובדן כושר עבודה וכיוצא באלה כיסויים ארוכי טווח. במהלך תקופת הביטוח, פונה אליו סוכן הביטוח ומשכנע אותו לבטל את הפוליסה ולהחליפה בפוליסה המוצעת בחברת ביטוח אחרת או לעיתים גם באותה חברת ביטוח. בדרך כלל בנימוק שהפוליסה המוצעת שווה באיכותה לקודמתה, אך זולה יותר.
אלא שבקרות מקרה הביטוח, מתברר כי הזכויות בפוליסה החדשה נחותות לעומת אלה שבפוליסה הקודמת. כאן עולה חשד שהסוכן ביצע את ההחלפה על מנת להרוויח עמלות ובונוסים גבוהים יותר שהובטחו לו בחברת הביטוח של הפוליסה החדשה.
תופעת הטוויסטינג עומדת בימים אלה במרכז משפט המתקיים בין אלמנת מבוטח לחברת הביטוח הכשרה ואחד מסוכניה.
המנוח היה מבוטח שנים ארוכות בפוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח מגדל. הפוליסה כללה, בין השאר, גם כיסויים מפני מוות ואובדן כושר עבודה. עם פטירת בעלה, התברר לאלמנה כי חמש שנים קודם לכן, החליף סוכן הביטוח את הפוליסה במגדל בפוליסה של הכשרה. עוד התברר כי שני הכיסויים למוות ואובדן כושר עבודה שהיו בפוליסת מגדל התנדפו, היו כלא היו, מפוליסת הכשרה.
האלמנה הגישה תביעה נגד הכשרה ונגד סוכן הביטוח, בטענה שהסוכן הטעה את המנוח בהחלפת הפוליסות ולכן מגיעים לה תגמולי ביטוח בהתאם לכיסויים שהיו למנוח בפוליסת מגדל.
התביעה הוגשה בבית משפט השלום ברמלה והתנהלה בפני השופט זכריה ימיני.
השופט ימיני נעתר לבקשת האלמנה וציווה לחשוף את הסכמי העמלות שבין הסוכן לשתי חברות הביטוח. במיוחד הורה לחשוף את הבונוסים שהובטחו לסוכן עבור עמידה ביעדי המכירות בשנה בה הוחלפו הפוליסות.
הכשרה וסוכן הביטוח ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
הליך הערעור לקח למעלה משנה שלמה של מלחמת התשה מיותרת בידי הכשרה וסוכן הביטוח אל מול האלמנה האומללה שמחכה למעלה מ-3 שנים לקבל את תגמולי הביטוח שבעלה המנוח דאג שתקבל על מנת שתוכל להמשיך לחיות בכבוד גם אחרי לכתו. בסופו של דיון, החליטה השופטת וורדה פלאוט שלא להכריע, אלא להחזיר את הדיון לשופט ימיני כדי שיפרט את נימוקי החלטתו. למרות שאין ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר נכונות החלטתו של השופט ימיני.
במשך הזמן שחלף, החל השופט זכריה ימיני בהליכי פרישה מכס השיפוט ותביעת האלמנה הועברה אל שולחנו של השופט זיוון אלימי.
השופט אלימי לא התקשה לאמץ את החלטתו של השופט ימיני ולפרט את נימוקיה.
הליך גילוי המסמכים במשפט, הסביר השופט אלימי, נועד לקדם תכליות של חקר האמת, יעילות, שוויון והגינות דיונית. כדי לקדם מטרות אלה, על בעלי הדין לנהל את המשפט בקלפים פתוחים, תוך כדי גילוי נרחב של כל המסמכים הרלבנטיים. הרלוונטיות של מסמך מסוים נבחנת לפי גדר המחלוקת בין הצדדים והסוגיות המשפטיות שעומדות במוקד ההליך.
בענייננו, קבע השופט אלימי, אחת מטענותיה העיקריות של האלמנה היא כי סוכן הביטוח שכנע את בעלה המנוח להחליף פוליסות, למרות שהדבר היה בניגוד לטובתו. לכן, ברור כי השאלה האם היה לסוכן הביטוח אינטרס כלכלי בהחלפת הפוליסות היא שאלה רלבנטית להכרעה במחלוקת. הסכמי ההתקשרות של סוכן הביטוח עם הכשרה ועם מגדל, נחוצים לפיכך, כדי לרדת לחקר האמת.
בסופו של יום, גם השופט אלימי נעתר לבקשת האלמנה וחייב את סוכן הביטוח לחשוף את הסכמי העמלות וההפצה שבינו לבין הכשרה ובינו לבין מגדל. בדגש על התוספות שהובטחו לסוכן הביטוח בגין עמידה ביעדים.
מדובר בהחלטה חשובה שעשויה לטלטל את הדרגים הגבוהים בחברות הביטוח. שכן, אף חברת ביטוח לא מעוניינת לחשוף הסכמים שמוכיחים כי סוכני ביטוח מקבלים תמריצים על מכירת פוליסות ביטוח נחותות יותר על חשבון מבוטחים שלא מבינים דבר וחצי דבר בביטוחים.
ואנו, ציבור המבוטחים, התמזל מזלנו בכך שנותרו עדיין שופטים עם לב שומע בישראל, עם אומץ לפסוק נגד חברות הביטוח וחשוב מכך, לחייב אותן לחשוף את השיטות האפלות שלהן, שלעיתים עולות למבוטח וליקיריו באובדן כספי הביטוח, החסכונות והפנסיות שעבור קבלתם בעת צרה שילמו פרמיות לאורך כל חייהם.