שנת 2023 נפתחה עם תקוות גדולות לשינוי מגמה אחרי שנת 2022, שהייתה סוערת במיוחד והסתיימה בירידות של עשרות אחוזים במדדי מניות ואגרות חוב רבים בעולם.
דוד בראל, מנהל דסק חברות ותאגידים ציבוריים בבית ההשקעות ילין לפידות
שנת 2022 הייתה כה סוערת, שהיא כללה באותה שנה גם גל קורונה נוסף (זוכרים?) שאופיין בהתאוששות וחזרה מהירה לשגרה ברמה הגלובאלית. בנוסף, פרצה מלחמה עקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה, התעצם משבר שרשראות האספקה, כשכל אלו גרמו להתפרצות אינפלציונית משמעותית במרבית מדינות המערב אך לא רק בהן.
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נאבקו באופן בלתי מתפשר באינפלציה שהרימה את ראשה, באמצעות מדיניות מוניטארית מצמצמת, כש"כלי הנשק" העיקרי שלה היה העלאה חדה של שיעורי הריבית, בכדי לצמצם את הביקושים ולהביא להאטה בפעילות הכלכלית, תהליך שהמשיך גם לתוך שנת 2023.
נכון להיום, כאשר מחצית משנת 2023 מאחורינו, ניתן לומר שמהלכי הבנקים המרכזיים די הצליחו – האינפלציה נמצאת במגמת האטה ובחלק מהמדינות כבר מתקרבת לקצה העליון של היעדים בבנקים המרכזיים. עם זאת, חשוב לציין כי אינפלציית "הליבה" (בנטרול השינויים במחירי המזון והאנרגיה המאופיינים בתנודתיות גבוהה), עדיין גבוהה וסביר כי המשך המאבק יהיה מאתגר לא פחות.
רמות האינפלציה השנתיות הנוכחיות (4.6% בישראל, 4.9% בארה"ב, 5.5% בגוש האירו), וחשוב מכך, ציפיות האינפלציה, חזרו לרמות שכלכלות גדולות וצומחות יכולות להכיל, מה שעשוי לאותת על סיום תהליך העלאות הריבית, לפחות כתהליך מתמשך. כלומר, לא מן הנמנע שיהיו העלאות ריבית נוספות בהמשך, אך נראה, כי הפעולות שננקטו עד כה השיגו את מרבית המטרות של הבנקים המרכזיים ובהצלחה לא מבוטלת, שכן, בניגוד לחששות ולהערכות המוקדמות, הן לא הביאו את הכלכלות לכדי מיתון, לפחות לבינתיים.
שוק ההון המקומי סיים את המחצית הראשונה של שנת 2023 עם ביצועים מאכזבים במיוחד, נוכח הפערים הגדולים בהשוואה לביצועי המדדים המובילים באירופה ובארה״ב. זאת, לאחר שבשנתיים שקדמו, הוא הציג ביצועים עודפים ביחס אליהם.
לביצועי החסר היחסיים של השוק המקומי מספר גורמים, כשהמשמעותי שבהם הינו, ללא ספק, אי היציבות שאפיין את הכלכלה המקומית נוכח האירועים הפוליטיים-משפטיים, והשלכותיהם החברתיות, שנבעו מקידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה.
קשה לזכור את הפעם האחרונה בה הזירה הפוליטית בישראל היוותה גורם כה משמעותי בהלך הרוח ובביצועי השווקים הפיננסים, כפי שראינו עד כה בשנת 2023, כאשר השווקים נצבעו באדום או ירוק על-פי פרשנות המשקיעים לידיעה או לדיווח פוליטי כזה או אחר.
למעשה, הסביבה הפוליטית, או ליתר דיוק, הרפורמה המשפטית, אותה ניסתה הממשלה לקדם מיד עם תחילת כהונתה, היוותה (ומהווה) בעיני כלכלנים רבים את גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. חלקם אף טוענים כי הדבר עלול לאיים בפגיעה ממשית על המשך השגשוג הכלכלי שחוותה המדינה, שחלק לא מבוטל ממנו, "נשען" על ה"אקו-סיסטם" של תעשיית ההייטק המקומית.
בהקשר זה, אמנם דירוג האשראי של המדינה לא נפגע, אך אופק הדירוג ירד מצפי "חיובי" ל"יציב" בלבד, כשבמסגרת דוחות הדירוג של חברות הדירוג הבינלאומיות, צוין במפורש כי תהליך החקיקה של הרפורמה ובעיקר האופן בו היא מקודמת, עלול להרחיק משקיעים זרים, וכפועל יוצא – לפגוע בכלכלה המקומית בצורה משמעותית.
במקביל, החלה מחאה ציבורית רחבת בהיקפים שלא נראו במדינה אולי מעולם, שהגיעה לשיאה בשביתה כללית קצרה במשק בחודש מרץ האחרון, לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, פיטר את שר הביטחון, יואב גלנט, לאחר שהאחרון קרא לממשלה לעצור את תהליכי החקיקה של הרפורמה.
בנוסף, חזינו בביקורת יוצאת דופן של גורמים מהמגזר העסקי, שבשיאה הגיעה לכך שמספר חברות הייטק ישראליות הודיעו על כוונתן להעביר את פעילותן ואת חשבונות הבנק שלהן לחו״ל, מה שייצר, לפחות לתקופה קצרה, פאניקה בקרב המשקיעים.
מנגד, "מעבר לים" החגיגה נמשכת, עם עליות שערים חדות במרבית מדדי המניות המובילים בארה"ב ובאירופה (על אף שהאחרונה נכנסה למיתון באופן רשמי עם צמיחה שלילית שנרשמה בשני הרבעונים האחרונים) מתחילת השנה.
הירידה ברמות האינפלציה, חיזקה את ציפיות המשקיעים ל….