היקף גיוס החוב הממשלתי צפוי לזנק בשנה הקרובה בעקבות המלחמה • העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, שמייקרת את עלויות הגיוס בחו"ל, תוביל לגידול משמעותי בחלקם של הגופים המוסדיים ברכישת אג"ח ממשלתיות • וגם – האם ומתי יצטרף בנק ישראל לרכישות?
חזי שטרנליכט , אתר גלובס
המלחמה בעזה, כבר ברור, צפויה להיות עסק יקר שירחיב מאוד את הגירעון הממשלתי. בניגוד למבצעים צבאיים קודמים או לתקופת מגפת הקורונה, מי שעשוי למלא תפקיד מרכזי הרבה יותר בנשיאה בנטל המימון של המלחמה הם מנהלי הפנסיות של הציבור בישראל, הגופים המוסדיים. זאת לאחר שגורמים שסייעו למשרד האוצר לגייס חוב זול ונוח בעבר, יצאו לאחרונה מהתמונה.
סיבה מרכזית לכך היא הזינוק בפרמיית הסיכון של ישראל (ה־CDS ל־10 שנים), שהכפילה את עצמה ועומדת על 164 נקודות כיום, רמת שיא של עשור. במצב זה גיוסי החוב הממשלתיים בחו"ל הופכים ליקרים יותר, בוודאי מול גיוס סחיר בארץ.
לפי נתוני הגיוס אחרון שביצעה המדינה בעיצומה של המלחמה, בסוף אוקטובר (כ־1.8 מיליארד אירו) רמות הריבית לחוב שגוייס (כמעט 5%) שיקפו תמחור השקול לדירוג BBB, הנמוך בכמה מדרגות מהדירוג הרשמי של מדינת ישראל (A+).
בנוסף לעלייה בפרמיית הסיכון, הריבית, שהייתה עד לאמצע השנה שעברה אפסית, בדגש על ימי הקורונה, עלתה באופן משמעותי. כך שליחידת גיוס החוב הממשלתי באגף החשכ"ל באוצר ייווצר תמריץ גדול לבצע את גיוסי החוב שלה בשוק ההון המקומי, שבו עלות הגיוס נמוכה מהותית ביחס לאלה שלהן הוא נדרש מעבר לים.
הנפקות פרטיות במטבע זר
ההערכות המקובלות בשוק הן שהיקפי החוב הממשלתי שיגויס בישראל עשויים לגדול ביותר מפי 2 ובשנה הבאה, בהשוואה לשנת 2022. קרי מגיוס חודשי ממוצע של כ־5 מיליארד שקל, נגיע על פי ההערכות השונות להיקפי גיוס של 13 עד 15 מיליארד שקל בחודש ב־2024.
הכלכלן יונתן כץ מלידר שוקי הון מעריך כי בשנה הבאה ינוע הגירעון הממשלתי בין 5.5%-6%, והיקפו יהיה בין 105 ל־115 מיליארד שקל. להערכתו רק כ־20% מהגירעון נטו ימומן באמצעות גיוס חוב בחו"ל, והיתרה ברובה מ….