מנורה עשתה תספורת למבוטחי קרן פנסיה ללא ידיעתם כדי לכסות חוב שהצטבר בה

מורה מעילוט גילה להפתעתו שמקרן הפנסיה שלו במנורה נעלמו 90 אלף שקל ■ מנורה הסבירה שהתספורת נעשתה לכיסוי חוב שנוצר על ידי המועצה המקומית שלא העבירה את ההפרשות ■ השופטת הזכירה למנורה כי עליה החובה לנקוט צעדים כדי לגבות מהמעביד את כספי ההפרשות

עו"ד חיים קליר ושות', אתר דה-מרקר

לפני כעשרים שנה, הושלם בישראל מהלך בעל השפעה דרמטית על כל אחת ואחד מאיתנו. הממשלה, בהובלת שר האוצר דאז בנימין נתניהו, הסירה את אחריותה לניהול כספי הפנסיה של הציבור ולביטחונם. נכון להיום מדובר ביותר מ-2.5 טריליון שקל. האחריות לניהול הכספים האלה הופקדה בידי גופים עסקיים פרטיים, בעיקר תאגידי ביטוח. האם אפשר לסמוך על הגופים אלה כי ימלאו את תפקידם בנאמנות ובשקיפות כמתחייב מהוראות החוק? מיד נראה.

עזמי ארשיד שימש מורה ומנהל בבית ספר תיכון ביישוב עילוט והועסק על ידי המועצה המקומית. כמו עובדים רבים אחרים, צורף לקרן הפנסיה מבטחים של חברת מנורה. ארשיד עקב בקפדנות אחר כספי הפנסיה שהצטברו לזכותו, והשווה בין תלושי השכר לדו"חות השנתיים מקרן הפנסיה. והנה, בדו"ח השנתי ה-12 שקיבל, גילה לתדהמתו תספורת. כ-90 אלף שקל נעלמו מחשבונו.

מנורה הסבירה שהתספורת נעשתה לכיסוי חוב שנוצר על ידי המועצה המקומית שלא העבירה למנורה את מלוא ההפרשות הנדרשות על פי החוק. ארשיד תהה: מדוע במשך כל השנים הופיעו בדוחות השנתיים נתונים כאילו ההפרשות הועברו במלואן ובמועד? מנורה הודתה: החוב לא שוּקף בדו"חות, וגם לא בתלושי השכר. בפועל, התקבלו רק חלק מהסכומים הנכונים באיחור של 12 שנה….

מנורה לא יידעה את העובדים על החוב או על הפשרה. במקום זאת, היא שינתה בדו"חות הפנסיה את תאריכי ההפקדות הרלוונטיות מהתאריכים המקוריים למועד שבו שולמה הפשרה, 12 שנה לאחר מכן. שינוי זה הביא למחיקת כל התשואות שנרשמו לזכות העובדים במהלך התקופה….
השופטת טרנר הזכירה לאנשי מנורה כי מתוקף תפקידם כנאמנים בקרנות הפנסיה מוטלת עליהם החובה לנקוט צעדים נמרצים כדי לגבות מהמעביד את כספי ההפרשות לפנסיה. אחרת, לפי סעיף 19א לחוק הגנת השכר, סכום שהמועצה חייבת לקרן הפנסיה, רואים אותו כאילו …..

לחצ.י. כאן לקריאת המשך הכתבה באתר דה מרקר