אחרי יותר משנתיים הציג סמוטריץ' את הרפורמה שבמרכזה "חשבון השקעה" – פלטפורמה שתאחד את מוצרי החיסכון וההשקעה תחת קורת גג אחת עם תנאים דומים. בפנים: מכה לחוסכים עם תקרת פטור של 200 אלף שקל לכל החיים, סוכני ביטוח ויועצי השקעות יחויבו ברישיון כפול, והבנקים הגדולים יוחרגו זמנית, מלבד הבינלאומי כפי שחשף כלכליסט. הממונה על שוק ההון עמית גל נעדר במחאה
שקד גרין ערבה, אתר כלכליסט
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ד') את הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון וההשקעה לטווח קצר ובינוני נפתח בכרטיסייה חדשהשל הציבור, אחרי למעלה משנתיים וחצי של עבודה. באופן רשמי, סמוטריץ' הציג את הדו"ח הסופי של "הצוות לצמצום הפערים במכשירי חיסכון השקעה לטווח קצר ובינוני". באופן פחות רשמי, סמוטריץ' הציג את הרפורמה שתשפיע – לטוב או לרע – על הגב הפיננסי של משקי הבית, זה שמאפשר להם לחסוך למען עתיד משפחתם ולהזדקן בכבוד.
הממונה על שוק ההון עמית גל נעדר ממסיבת העיתונאים, וברשות הבהירו כי "הדו"ח המופץ כעת אינו הדו"ח הסופי של הצוות לבחינת צמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר (ארביטראז'), כאשר בעותק הנוכחי נעדרים הן עמדת רשות שוק ההון העדכנית והן חתימות חברי הצוות על הדוח. תגובת הרשות לדו"ח מתבטאת באמצעות חוות דעת המיעוט המוצגת בנוסח האחרון והעדכני שלו".
ההמלצה המרכזית של הצוות היא הקמת פלטפורמה אחידה בשם "חשבון השקעה", דרכה ניתן יהיה לחסוך בארבעה אפיקים מרכזיים: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, ניירות ערך (מניות ואג"ח) וקרנות נאמנות. מדובר בזירת מסחר על שוק ענק: תעשיית קרנות הנאמנות מגלגלת כ-754 מיליארד שקל, פוליסות החיסכון הפיננסיות כ-140 מיליארד שקל, וקופות הגמל להשקעה כ-88 מיליארד שקל. חשבון ההשקעה החדש יהיה שער הכניסה לכלל המוצרים הללו, שייהנו מתנאים ומכללי מס דומים.
הצורך בשער הכניסה נובע מהמבנה הסבוך של מוצרי ההשקעה והחיסכון. כיום, כל מכשיר זוכה להטבות מס שונות, הוא משווק בידי מתווך פיננסי אחר, דמי הניהול בגינו משתנים דרמטית והמידע בגין כל מכשיר מרוכז במקום אחר. הרעיון שבבסיס הרפורמה הוא לעשות סדר: להשוות את הטבות המס בין המכשירים השונים, כך שהטבת המס תינתן לחוסך ולא למוצר. לצד השוואת תנאי המס, הרעיון הוא גם לרכז במקום אחד את כל המידע של החוסך, באופן שיסייע לו לנהל את חסכונותיו בצורה מיטיבה.
אז מה נקבע ברפורמה החדשה וכיצד היא תשפיע על הציבור? השאלה הזאת מורכבת למעשה לשלוש שאלות: מי ישתנה בהטבות המס, מי יוכל לשווק את אותו חשבון השקעה חדש, ואילו מוצרים יכללו בו.
כדי לענות על השאלה הראשונה, נתחיל מהבסיס: יש שני סוגי הטבות מס מרכזיים – דחיית תשלום מס רווח הון בעת מכירת מוצר השקעה (למשל כשעוברים בקופת גמל להשקעה ממסלול אחד למסלול אחר), ופטור ממס רווח הון במשיכה לקצבה בגיל פרישה. כיום, לקוח יכול להפקיד עד כ-83 אלף שקל בשנה לקופת גמל להשקעה, שמזכה בשתי ההטבות…..
באוצר מתעקשים שמי שיושפעו הם חוסכים אמידים יחסית. עם זאת, קופות גמל להשקעה הן מוצר חדש יחסית, שנוצר לפני כעשור, וקצב החיסכון בו עולה במהירות. לכן, סביר להניח שתוך מספר שנים תמונת המצב הייתה נראית אחרת לגמרי, ובפועל המהלך הנוכחי יצמצם באופן דרמטי את היקף הטבות המס למעמד הביניים – מחיסכון פוטנציאלי מוטב במס של למעלה ממיליון שקל לאורך שנים ל-200 אלף שקל בלבד…..
ומה יקרה למי שיבקש להפקיד מעבר לתקרת 200 אלף השקלים? לפי הדו"ח, במקרה של הפקדת יתר, ייפתח לחוסך באופן אוטומטי חשבון מקביל שאינו מוטב במס, שבו לא תוענק דחיית מס, וכל מעבר בין מסלולים או מנהלים ייחשב כאירוע מס ויגרור ניכוי מס במקור. יתרה מכך….
השאלה השנייה, והדרמטית לא פחות עבור מפת התחרות הפיננסית בישראל, היא מי ינהל וישווק את "חשבון ההשקעה" החדש….