רשות שוק ההון הוסיפה בשנתיים האחרונות את מסלולי מניות סחיר ומניות משולב סחיר, שמנהלים 15 מיליארד שקל, לחיסכון הפנסיוני. אך מאחורי השם הזהה נמצאים מוצרים שונים לחלוטין, עם חשיפה משתנה לישראל ולחו"ל, שלא תמיד קל לברר
אלמוג עזר, כלכליסט
שני חוסכים שבחרו מסלול פנסיה בעל אותו שם בדיוק, אך אצל שני גופים מוסדיים שונים, היו יכולים למצוא את עצמם עם פער של כמעט 40% בתשואה בתוך שנה אחת בלבד. הסיבה אינה טמונה בדמי הניהול או באיכות ניהול ההשקעות, אלא בעובדה שמאחורי שמות זהים מסתתרים לעתים מוצרים שונים לחלוטין: יש גופים שבחרו לנהל את המסלול עם חשיפה של כמעט 100% לשוק ההון הישראלי, בעוד אחרים הפנו כמעט את כל ההשקעות לשווקים מעבר לים. מבחינת החוסך, שם המסלול אינו מספק כמעט שום אינדיקציה לאופן שבו כספו מושקע.
מדובר בסוגיה בעלת משמעות רחבה במיוחד, משום שהחיסכון הפנסיוני הוא החיסכון הפיננסי החשוב ביותר של רוב אזרחי ישראל. מדי חודש מופרשים עבור שכירים כמעט 21% מהשכר לקרן הפנסיה, שאמורה לממן את חייהם במשך עשרות שנים לאחר הפרישה. בהתאם, היקף הנכסים שמנהלות קרנות הפנסיה החדשות שמנוהלות על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות כבר חצה את הרף של טריליון שקל.
מרבית החוסכים אינם בוחרים בעצמם את מסלול ההשקעה שלהם, אלא משויכים אוטומטית למסלול תלוי גיל. אולם בשנים האחרונות, במקביל להתרחבות השירותים הדיגיטליים של קרנות הפנסיה ולעלייה במודעות הציבור לניהול החיסכון ארוך הטווח, הולך וגדל מספר החוסכים שבוחרים באופן עצמאי את מסלול ההשקעה שלהם.
לצד מסלולי הגיל והמסלול המנייתי המסורתי נוספו בשנתיים האחרונות שני מסלולים חדשים – מניות סחיר ומניות משולב סחיר. השניים הוקמו במסגרת רפורמה שהובילה רשות שוק ההון בענף החיסכון לטווח ארוך, במטרה להרחיב את מגוון אפשרויות ההשקעה ולהנגיש לחוסכים מסלולים המבוססים בעיקר על ניירות ערך סחירים, שלרוב גם מאופיינים בדמי ניהול נמוכים יותר.
אין מדיניות השקעה אחידה
אלא שרשות שוק ההון אומנם קבעה שמות אחידים למסלולים, אך לא הגדירה מדיניות השקעה אחידה או מגבלות מהותיות על החשיפה הגיאוגרפית. כך, נוצר מצב שבו שני מסלולים בעלי אותו שם עשויים להיות שונים לחלוטין מבחינת הרכב ההשקעות, ולהניב לאורך זמן תשואות שונות באופן קיצוני. המסלול הפופולרי ביותר בקרב החוסכים שבוחרים בעצמם את אופי ההשקעה הוא עדיין המסלול …..