לקראת פקיעת ההסדרים הנוכחיים של ביטוחי הסיעוד בקופות החולים בסוף 2026, מקדמת רשות שוק ההון רפורמה מבנית עמוקה שתשנה את האופן שבו כולם מתכוננים לגיל שלישי.
המטרה המרכזית היא הצלה של המערכת מקריסה כלכלית ומעבר למודל של צבירה אישית.
צוות סטפוינט!
לקראת פקיעת ההסדרים הנוכחיים של ביטוחי הסיעוד בקופות החולים בסוף שנת 2026, מקדמת רשות שוק ההון רפורמה מבנית עמוקה במערך הסיעוד בישראל, החלה על כ-5.2 מיליון מבוטחים. במרכז המתווה החדש עומד שינוי תפיסתי דרמטי: מעבר ממודל של ביטוח קבוצתי הדדי למודל של חיסכון אישי ייעודי, המנוהל במתכונת דומה לזו של קרנות הפנסיה.
עד כה, הסתמך הציבור הרחב בישראל בעיקר על פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתיות האחידות המופעלות דרך קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. פוליסות אלו הושתתו על עיקרון של ערבות הדדית, שבו דמי הביטוח ששילמו המבוטחים הצעירים שימשו בפועל למימון קצבאות הסיעוד של המבוטחים המבוגרים באותה עת. אולם, השילוב בין העלייה המתמדת בתוחלת החיים לבין התרחבות היקף הזכאים לקצבה יצר בעיה אקטוארית חמורה. הקרנות של קופות החולים נקלעו לגירעונות ענק, שהציבו חשש אמיתי לקריסה כלכלית של המערכת כולה.
כדי למנוע קריסה מיועדת, נקטה רשות שוק ההון בשנים האחרונות בצעדי חירום וצמצמה בהדרגה את היקפי הכיסוי. כיום, התשלום דרך קופות החולים מוגבל לתקופה מרבית של עד 5 שנים (60 חודשים) בלבד, כאשר גובה הקצבה נקבע לפי גיל ההצטרפות הראשון לקופה ולפי מקום השהייה – כקצבת פיצוי בבית או כשיפוי במוסד סיעודי המוגבל לעד 80% מהעלות בפועל. פוליסות אלו אינן מכסות מקרי סיעוד שנגרמו מתאונות דרכים או תאונות עבודה, המכוסים על ידי גורמים ייעודיים כמו הביטוח הלאומי. במקביל, רשות שוק ההון אסרה על חברות הביטוח לשווק פוליסות ביטוח סיעודי פרטיות חדשות בשל הסיכונים האקטואריים ארוכי הטווח, כך שהשוק הפרטי סגור למצטרפים חדשים ורק מחזיקי פוליסות ישנות ממשיכים לשמור על זכויותיהם.
צעדים אלו הבהירו כי מדובר בפתרון זמני בלבד שאינו מעניק הגנה ארוכת טווח, ומכאן נולדה הרפורמה החדשה. המתווה המוצע יוצר הפרדה ברורה בין צעירים למבוגרים וזוכה לרוח גבית גם מצד משרד הבריאות, המעוניין להוציא את הניהול הישיר של תחום הסיעוד מקופות החולים ולהעבירו לניהול פיננסי של הגופים המוסדיים.
על פי המתווה, מבוטחים צעירים מתחת לגיל 55 ינותקו ממודל הביטוח ההדדי ולא יממנו עוד את המבוטחים הקשישים. במקום זאת, הם יועברו לניהול חברות הביטוח ובתי ההשקעות במסלול של חיסכון אישי מצטבר. כל מבוטח יפקיד מגיל צעיר סכום חודשי מוזל, במטרה לנצל את אפקט הריבית דריבית ולאפשר צבירה של סכום משמעותי עד להגעה לגיל פרישה או למצב סיעודי.
מנגד, כמיליון מבוטחים ותיקים בני 55 ומעלה יישארו במודל של קבוצה סגורה בקופות החולים, שכן בשל גילם לא נותרו להם מספיק שנות חיסכון לצבירה עצמאית. מכיוון שקבוצה זו נמצאת בסיכון אקטוארי גבוה וחסרה עתודות מימון מספקות, המתווה דורש מעורבות ממשלתית ישירה והקמת כרית ביטחון תקציבית – המוערכת בכ-5 מיליארד שקלים – כדי למנוע את קריסת הקרנות ולהבטיח את זכויותיהם של בני הגיל השלישי.
על פי המתווה של רשות שוק ההון למודל החדש (לצעירים מתחת לגיל 55 שיעברו לחיסכון אישי), עדיין לא נקבע סכום מדויק או רשמי מחייב, אך ההערכות המקצועיות והכלכליות נשענות על הנתונים הבאים:
המתווה מדבר על עלות חודשית מוזלת של עשרות בודדות ועד מאות שקלים ספורים (לרוב נבחנות בהדמיות כלכליות חלופות של כ-200 עד 300 ש"ח בחודש).
כאן נכנס לתמונה אפקט הריבית דריבית. הרעיון מאחורי החיסכון המוקדם (למשל מגיל 25 למשך כ-40 שנה) הוא לאפשר צבירה משמעותית לאורך זמן הודות להשקעה בשוק ההון ודמי ניהול דומים לאלו של אפיקי חיסכון ארוך טווח אחרים (כמו פנסיה או קופת גמל).
חשוב לציין של מדובר במתווה ביטוחי. בניגוד לביטוח שבו "זורקים כסף לפח" אם לא קורה כלום, כאן הכסף אמור להצטבר בקופה אישית. לקראת גיל פרישה (סביב גיל 70), החיסכון המצטבר אמור לשמש לרכישת כיסוי ביטוחי ממוקד לתקופה של עד 5 שנים (או לפי שווי הצבירה) למקרה הצורך.
הערה חשובה: כיוון שהרפורמה נמצאת בשלבי קידום לקראת פקיעת ההסדרים בסוף 2026, המספרים הסופיים והמדויקים ייקבעו ויתפרסמו באופן רשמי רק בהמשך עם גיבוש תקנות החקיקה המלאות.