האם הפניקס הייתה רשאית להסתפק במשלוח שני מכתבי התראה לפני ביטול הפוליסה של ביטוח חיים?
באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'
ודים קירפצ'ב רכש דירה בעזרת הלוואת משכנתא מבנק. במקביל רכש ביטוח חיים למשכנתא בחברת הביטוח הפניקס. כחמש שנים לאחר מכן הלך ודים לעולמו.
אחותו של המנוח ויורשתו היחידה, ילנה סלובודניק, פנתה אל הפניקס וביקשה כי זו תשלם את יתרת ההלוואה לבנק, כפי שהתחייבה בחוזה הביטוח.
מצטערים, הודיעו מסלקי התביעות בהפניקס לילנה, ביטוח החיים בוטל שלושה חודשים לפני המוות בגלל חוב פרמיות של 738 שקל.
ילנה פנתה לבית משפט השלום בתל אביב. התביעה הונחה על שולחנה של השופטת עידית קצבוי.
איך ביטלתם את ביטוח החיים, שאלה השופטת קצבוי את נציגי הפניקס.
בשני מכתבי התראה שנשלחו אל המנוח, כפי שדורש מאתנו סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח. להוכחת טענתם הגישו נציגי הפניקס פלטי מחשב בהם נרשם כי בעקבות חוב נשלחו אל המנוח שתי התראות לפני ביטול.
החוק יוצא מנקודת הנחה שבצד השני נמצא אדם בשר ודם שהפקיד את בטחונו ובטחון רכושו בידי חברת הביטוח, הזכירה השופטת לנציגי הפניקס. המבוטח אינו עוד שורה או מען ברשימת הכתובות של המחשב. לפיכך על פי הפסיקה, אין די בפלטי מחשב כדי להוכיח משלוח מכתבי התראה למבוטח.
מעבר לכך, הוסיפה השופטת, לאורך שנים אתם מתעלמים מפסיקת בתי המשפט החוזרת וקובעת כי אין די במשלוח מכתבי התראה למבוטח. עליכם להוכיח גם שהמבוטח קיבל לידיו את ההתראות. מדובר בהסדר בלתי ניתן להתנאה, הקבוע בהוראת חוק כופה (קוגנטית). תכליתו להבטיח שהמבוטח אכן ידע כי חוזה הביטוח עומד להתבטל. עליכם לזכור כי תוצאת ביטול חוזה הביטוח, עלולה להיות הרת אסון מבחינתו. חובת ווידוא מסירת ההתראות לידיעת המבוטח היא לפיכך דרישה חוקית מהותית ביסודה.
השופטת הזכירה לנציגי הפניקס את פער הכוחות העצום בין חברת הביטוח לבין המבוטח. פער שעליו בא חוק חוזה הביטוח, כחוק צרכני, לגשר. פער זה בא לידי ביטוי גם בהגנה על המבוטח מפני ההשלכות הדרמטיות של ביטול חוזה הביטוח על זכויותיו. אבדן הפרמיות של חברת הביטוח כתוצאה מהביטול אינו שווה בערכו לנזק העלול להיגרם למבוטח.
השופטת מצאה גם ליקויים נוספים בהתנהלותה של הפניקס. כך למשל, גם לפי הרשום בפלטי המחשב, ההתראות נשלחו לכתובת הלא נכונה, למרות שבהפניקס ידעו את הכתובת הנכונה. מסרונים שנציגי הפניקס טענו כי נשלחו, לא נשלחו כלל על ידי הפניקס. גם אלה שנשלחו על ידי סוכנות הביטוח של הפניקס לא נשלחו למספר הנייד שברשות המבוטח. מעל לכל, השופטת מדגישה, כי "גם לו ניתן היה לקבל את טענת הפניקס כי נשלחו למנוח מסרונים על ידי סוכנות הביטוח, הרי שספק רב אם היה די באלו כדי להוכיח את עמידתה של הפניקס בחובותיה על פי דין".
לסיכום, פסקה השופטת עידית קצבוי, "טענת הפניקס כי פעלה על פי הוראות סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח ויידעה את המנוח על אודות הפיגורים בתשלום הפרמיה ועל כוונתה לבטל את הפוליסה נסתרה לחלוטין… הימנעות הפניקס מלעשות את אותו מאמץ מינימלי לצורך יידוע מבוטחה על אודות השלכות הפיגור בתשלום הפרמיות, מעידה על כי פסיקת בית המשפט לעניין זה, והחשיבות שראה המחוקק בהסדרת מערך היחסים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים לא הופנמו על ידה".
בשורה התחתונה, חויבה הפניקס בתשלום מלוא יתרת ההלוואה לבנק, בנוסף לתשלומים ששולמו על ידי האחות מיום הפטירה ואילך. הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.