חלק מהשיקולים בבחירת מקום עבודה חדש, כוללים את היקף ואופן הפקדות המעסיק למוצר הפנסיוני. מומלץ לבדוק הנושא מראש…מידע שישפיע על הפנסיה שלכם
דורי רז, אתר FUNDER.CO.IL
לכל עובד ניתנות אפשרויות הנוגעות בבחירת התוכנית הפנסיונית:
א. בחירת סוג הקופה אליה יופקדו ההפקדות הפנסיוניות: לקרן פנסיה, לקופת גמל לחיסכון או לביטוח מנהלים*.
ב. בחירת מי שינהל את החיסכון והביטוח (חברה מנהלת או חברת ביטוח)
ג. בחירת בעל הרישיון הפנסיוני שיעזור להתאים את התוכניות לצרכים ולאופי העובד.
היות והיקף ההפקדות לפנסיה מהווה אחוז נכבד משכר הברוטו (20% – 30%), קיימת חשיבות רבה, לדעת מהם תנאי השכר הפנסיונים להם זכאי העובד במקום העבודה החדש.
היקפי ותנאי ההפקדות במקום העבודה החדש יכולים לנבוע מאחד מהשלושה (הטוב מביניהם):
א. למקום העבודה יש הסכם קיבוצי או חל עליו צו הרחבה ענפי
ב. הסכם אישי שהעובד חתם עליו למול המעסיק
ג. צווי הרחבה כלליים הכוללים את צו הרחבה לפנסיית חובה ואת צו ההרחבה להגדלת הפקדות במשק
*החל מספטמבר 2023, מי שלא החזיק/ה ביטוח מנהלים, לא תתאפשר לו/ה פתיחה של ביטוח מנהלים חדש לפני מיצוי תקרת ההפקדה לקרן פנסיה.
מהו מועד תחילת הפקדות למוצר הפנסיוני אצל המעסיק החדש?
צו הרחבה לפנסיית חובה קובע שיש להתחיל ולהפקיד לפנסיה עבור אישה בת 20 או עבור גבר בן 21, לא יאוחר מ-6 חודשים מהיום בו נקלטו לעבודה. אולם, עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע הפקדות החל מהיום הראשון לעבודתו. המעסיק יכול לבצע ההפקדות לא יאוחר משלושה חודשים לאחר קליטת העובד, או תום שנת המס (המוקדם מביניהם), אך זאת ממועד תחילת עבודתו, כאמור.
קיימים הסכמים אישים, קיבוציים או צווי הרחבה, למגזרים ולמעסיקים שונים, המחייבים אותם להפקיד, לעיתים מיד עם תחילת העבודה ולעיתים רק לאחר מספר חודשי עבודה, זאת ללא תלות בגיל העובד.
מהם שיעורי ההפקדה להם זכאי העובד?