מגדל למבוטחת: תביעת תאונות אישיות התיישנה למרות שלא יכולת להגישה בזמן

המבוטחת עברה תאונה. בצילומים בחדר המיון לא התגלו ממצאים המותירים נכות צמיתה.
חלפו שנתיים. הכאבים התחזקו. אימאן הופנתה לבדיקת הדמיה. בבדיקה התגלו בלטי דיסק והיצרות ספינאלית המהווים בסיס לנכות צמיתה.
מגדל דחתה את תביעת המבוטחת בטענה שחלפו 3 שנות ההתיישנות הקצרה, למרות שלא היה ספק כי המבוטחת לא ידעה שיש לה נכות צמיתה אלא כעבור שנתיים מהתאונה.
הרשם הבכיר בנימין בן סימון מבית משפט השלום בחיפה דן בחוקיות הדחייה.

באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'

אימאן החליקה על טיח, שכיסה את רצפת חדר המדרגות, בכניסה לדירתה. אימאן התגלגלה על פני המדרגות, נחבלה קשות בגבה והובהלה באמבולנס לבית החולים. בצילומים שנערכו בחדר המיון לא אובחנו שברים. לפיכך שוחררה לביתה, עם המלצות למשככי כאבים, לפיזיותרפיה ולמעקב אורתופדי. הא ותו לא.

לאימאן היתה פוליסת תאונות אישיות בחברת הביטוח מגדל. אולם פוליסה זו משלמת רק אם התאונה הותירה במבוטח נכות לצמיתות (לתמיד). לאור הצילומים הנקיים משברים שנערכו בחדר המיון, לא עלה בדעתה של אימאן כי התאונה הותירה בה נכות לצמיתות. לכן לא פנתה למגדל.

חלפו שנתיים. הכאבים התחזקו. אימאן הופנתה לבדיקת הדמיה. בבדיקה הודגמו בלטי דיסק והיצרות ספינאלית בין חוליות הגב. רק אז, בפעם הראשונה, התגלתה עדות לכך, שהתאונה הותירה באימאן נכות צמיתה.

לפי החוק והפסיקה מספיק היה שאימאן תמציא למגדל את בדיקת ההדמייה, ומגדל הייתה חייבת לבדוק, בעזרת מומחה מטעמה, כמה אחוזי נכות לצמיתות הותירה התאונה בגופה. שלא לצורך, פנתה אימאן למומחה אורתופדי שצייד אותה בחוות דעת, לפיה מתוך בדיקת ההדמיה עולה, שכחצי שנה לאחר התאונה, התקבעה אצלה נכות צמיתה של 10 אחוזים. אימאן הגישה את חוות הדעת של המומחה האורתופדי למגדל.

בין לבין, חלפו חמש שנים מהתאונה. עיני הנץ של מסלקי התביעות במגדל הבחינו בכך ושילחו את אימאן לביתה, בטענה ששלוש שנות ההתישנות הקצרה בתביעות ביטוח חלפו להן.

מסלקי התביעות במגדל התעלמו לחלוטין מהעובדה שרק בבדיקת ההדמיה המאוחרת, אובחנה הנכות הצמיתה ומאז לא חלפו שלוש שנות ההתיישנות. לפני בדיקה זו, אימאן לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת שנותרה אצלה נכותה צמיתה. לכן נהגה בהגינות ולא הטרידה את מגדל בתביעת תגמולי ביטוח. בהקשר זה, סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע במפורש כי מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מהיום שעובדות התובענה מתגלות למבוטח ואלה התגלו רק בעת בדיקת ההדמיה.

כל ניסיונותיה של אימאן לשנות את דעתם של מסלקי התביעות במגדל לא הועילו. אימאן נאלצה להגיש תביעה נגד מגדל בבית משפט השלום בחיפה. התביעה הונחה על שולחנו של הרשם הבכיר בנימין בן סימון.
עוד בטרם החל הדיון לגופו של עניין, הגישו נציגי מגדל בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות.
אימאן התנגדה לסילוק תביעתה על הסף. לפני בדיקת ההדמיה, טענה, לא ידעתי ולא יכולתי לדעת, שהתאונה הותירה בי נכות צמיתה.
אימאן היא עורכת דין, התעקשו נציגי מגדל. היא הייתה אמורה לדעת שקיימת אפשרות שהתאונה גרמה לה נכות צמיתה. אילו ביצעה את בדיקת ההדמיה מוקדם יותר, או אז הייתה מגלה שכבר חצי שנה לאחר התאונה הייתה לה נכות צמיתה.
למזלה הטוב של אימאן והרע של מגדל, הרשם הבכיר בן סימון לא נפל בפח. "העובדה שהמבוטחת הינה עורכת דין אינה רלוונטית. היא עבדה בתחום המשפט הפלילי ולא היתה לה כל נגיעה במשפט האזרחי בכלל ובדיני ביטוח בפרט. רק לאחר שהמבוטחת פנתה לקבלת ייעוץ משפטי היא נחשפה לתחום. לאחר שהבינה בעקבות בדיקת הדימות שכן נותר אצלה נזק קבוע, היא הודרכה לפנות למגדל בדרישה לפיצוי. אי לכך, מבוקש להתייחס למבוטחת כאזרחית מן השורה".
הרשם הבכיר קיבל גם את טענת אימאן כי דחיית התביעה על הסף תוצאתה קיצונית ומנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם. היא שוללת ממנה את יומה בבית המשפט ומציבה בפניה סכר שלא מאפשר לה להשמיע את ראיותיה ולשטוח את טענותיה לפני השופט היושב בדין."לפיכך, דחיה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד דינו – להדחות".
בסופו של דיון, דחה הרשם הבכיר בן סימון את בקשת מגדל לדחות את תביעת אימאן על הסף. אולם, משום מה, נמנע מלחייב את מגדל בהוצאות הבקשה.