מחקרים מהשנים האחרונות בארה"ב מראים כי גופים מוסדיים – ובעיקר קרנות פנסיה ציבוריות – הציגו ביצועי חסר משמעותיים בהשוואה למדדים. המחקרים הראו שדווקא השקעות אלטרנטיביות, שהפופולאריות שלהן זינקה בשנים האחרונות, הן הסיבה העיקרית לביצועי החסר.
יריב מדר , בית השקעות ילין לפידות
מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות בארה"ב, מראים כי גופים מוסדיים, ובעיקר קרנות פנסיה ציבוריות, התאפיינו בביצועי חסר משמעותיים בהשוואה למדדי Benchmark פאסיביים מהשוק הסחיר ("אלפא" שלילית). ממסקנות המחקרים עולה, כי דווקא השקעות אלטרנטיביות, שהפופולאריות שלהן הרקיעה שחקים בשנים האחרונות, הן בקרב גופים מוסדיים והן בקרב לקוחות כשירים, מהוות את הסיבה העיקרית לביצועים הנחותים
על אף העלייה החדה בפופולאריות של ההשקעות האלטרנטיביות, ובאופן שכנראה אינו מקרי, לא קיים מחקר אקדמי רב בנוגע לשאלה – האם השקעה בנכסים אלטרנטיביים מניבה תוספת תרומה חיובית עודפת (מובהקת סטטיסטית) לתשואת תיק ההשקעות? ממחקר רחב[1] שפורסם אודות ביצועיהן של קרנות פנסיה ציבוריות מובילות בארה"ב, עולה כי ה"אלפא" השנתית שייצרו הקרנות, ביחס להשקעה במדד פאסיבי, במהלך התקופה שנבחנה (2008-2021), הייתה שלילית, בשיעור של כ– 1.24% (ומובהקת סטטיסטית), כאשר רובן (58%) הניבו "אלפא" שלילית, ורק אחת הניבה "אלפא" חיובית, במונחי מובהקות סטטיסטית. במילים אחרות, ניכר כי יכולתן של קרנות הפנסיה הציבוריות "להכות" את מדדי הייחוס הפאסיביים, כמעט שלא קיימת. התובנה המעניינת עסקה בזיהוי הגורם שעומד מאחורי הביצועים הנחותים של קרנות הפנסיה – תרומתו השלילית של רכיב ההשקעות האלטרנטיביות, ובאופן ספציפי, השפעתן השלילית של ההשקעות בנדל"ן ובקרנות גידור על התשואה.
הייתכן שבאפיק האלטרנטיבי גלומים יתרונות ש"משרתים" את הגופים המוסדיים, אך לאו דווקא את ציבור החוסכים והמשקיעים הפרטיים?
השקעות "אלטרנטיביות" אמורות לספק, לכאורה, יתרונות בדמות פיזור וגיוון של תיק ההשקעות, לצד היכולת להוות "מפלט" מפני התנודתיות שמאפיינת את השוק הסחיר. יחד עם זאת, נלווים אליהן סיכונים לא מבוטלים, ובראשם, היעדר סחירות ונזילות. באופן אבסורדי, דווקא אי הסחירות, שהייתה אמורה להיות מהחסרונות הבולטים של עולם ההשקעות האלטרנטיביות, הפכה להיות ל"יתרון". היכולת "לנהל" את עוצמת ועיתוי שערוכי הנכסים, מאפשרת להציג, בפרקי זמן מסוימים ובאופן מלאכותי, תנודתיות מחושבת נמוכה, בהשוואה לאפיקי השקעה דומים בשוק ההון הציבורי הסחיר. חלק לא מבוטל מציבור המשקיעים מתקשה להבין כי מדובר על הבדל בשיטת השערוך וההצגה ולא במציאות הכלכלית האמיתית. היעדר הסחירות מאפשר למנהלי ההשקעות הפרטיות להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני הקולגות שלהם בשוק ההון הציבורי – ה"היסטריה" שתוקפת את המשקיעים בעת ירידות חדות בשווקים. ניכר כי מדובר על אספקט בעל משמעות שיווקית ופסיכולוגית בלבד.
מהמחקר עלתה מסקנה שהעמידה בסימן שאלה את "הנחות הבסיס" שלעיתים נתפשות (שלא בצדק) כאקסיומות, ולפיהן האפיק האלטרנטיבי "אמור" לספק פיזור וגיוון לתיק ההשקעות, שכן, בפועל נמצא, כי השקעות אלו הינן בעלות מתאם גבוה מאוד (Highly Correlated) עם השקעות במניות ואגרות חוב סחירות.
ניכר כי המאפיינים הכלכליים והמימוניים של נכסי הבסיס הם אלו שצריכים "להכתיב" מה תהא הקורלציה והתנודתיות של ההשקעה, ולא אופן השערוך, הצורה המשפטית והחשבונאית, והיות הנכס רשום למסחר או לא.
השקעות פרטיות בנדל"ן הניבו עבור הגופים המוסדיים בארה"ב תשואות חסר משמעותיות ביחס לאלטרנטיבות הסחירות….