הם התחתנו, הביאו ילדים והזדקנו ביחד, אך מעולם לא חשבו שאולי יהיו להם צרכים שונים • שותפים לחיים מתחבטים איך והאם להישאר ביחד, כשבן זוג אחד אינו מסוגל לדאוג לבן הזוג השני שהזדקן מהר יותר
קלייר אנסבריThe Wall Street Journal, אתר גלובס
פרד ובטי שליסל נפגשו בבליינד דייט בליל כל הקדושים, התאהבו והתחתנו. בני הזוג רכשו בית, גידלו שלושה ילדים וטיילו ברחבי העולם. חלפו יותר מ-70 שנה, וסיפור האהבה שלהם נמשך עדיין, אם כי לא כפי שציפו.
מדי בוקר, פרד בן ה-94 עוטף חתיכת עוגה קטנה במפית, יוצא מדירתו והולך לבקר את אשתו. בטי בת ה-93 היא חולת דמנציה ומתגוררת בדירה באותו מתחם, שם היא מקבלת טיפול לנפגעי זיכרון. מאחר שבטי כבר אינה מסוגלת להאכיל את עצמה, פרד מביא את העוגה אל שפתיה. כשהיא מסיימת, הוא מקריא לה מאמר או משהו שהוא כתב.
ד"ר לואיז ארונסון, רופאה גריאטרית וכותבת, אומרת כי נתיבי ההזדקנות מתפצלים לעתים קרובות ככל שאנשים מתבגרים, בגלל גורמים של ביולוגיה, התנהגות ולעתים גם מזל. ישנם הבדלים מבוססי מגדר במערכות החיסון והדם, במבנה התא ובמוח וכן תכונות גנטיות והרגלים שונים. בן זוג שעישן, אהב בשר אדום, לא התאמן והיה מכור לעבודה ולחוץ, כנראה זקן יותר מבחינה ביולוגית מבן זוג בגיל דומה עם הרגלים בריאים יותר, אומרת ארונסון.
צרכים נפרדים
עם יותר מ-1.5 מיליון יחידות דיור עצמאי ודיור מוגן, ושיעורי תפוסה של קרוב ל-90%, זה המקום שבו הופך השוני באופן הזדקנות הזוגות למשמעותי….
ישנם יתרונות מעשיים אך גם רגשיים לחיים בנפרד אך קרוב, אומר ארונסון, הרופא הגריאטרי. ללא קשר לגיל, זוגות מבוגרים רבים נשארים מסורים זה לזה ומוצאים נחמה בהימצאות בקרבת מקום….
הנוכחות של בן הזוג הבריא יותר מראה לצוות שיש מישהו שצופה ושאכפת לו. אדם עם דמנציה אולי לא יזהה את בן הזוג, אך יכול להכיר את הקול שלו או את פניו ולמצוא בהם משהו מוכר ומנחם.
בני הזוג שליסל התחתנו צעירים….