בישראל של 2025, מערכת הפנסיה, שנבנתה במשך עשרות שנים כדי להגן על היום שבו נפסיק לעבוד, עוברת תהליך מסוכן, כמעט בלתי נראה לעין, אך בעלת השלכות שיהדהדו כאן עוד דורות: הציבור הישראלי מושך את כספי הפנסיה שלו מוקדם מהצפוי, ובהיקפים שמזכירים משבר מערכתי.
זה מתחיל בפרסומות וסמסים תמימים לכאורה שמבטיחים “לאתר כספים אבודים” או “למשוך כסף ששייך לכם”. אבל מאחורי הניסוחים הנחמדים האלה, מסתתרת תעשייה שלמה שמשדלת אנשים לחלץ כספים מהעתיד שלהם, הרבה לפני שהגיע זמנם, תוך העלמת האמת: שמדובר במהלך יקר, מזיק, ולעיתים בלתי הפיך.
כנרת פרזון, אתר כלכליסט
מ-2018 נמשכו מהפנסיות החדשות כ־20 מיליארד שקל נוספים
המספרים שחשפה רשות שוק ההון, לא מותירים מקום לספק. בשנת 2024 בלבד משכו ישראלים 4.4 מיליארד שקל מרכיב התגמולים בקרנות הפנסיה, זינוק של כמעט 140% בתוך 7 שנים. מאז 2018 נמשכו מהפנסיות החדשות כ־20 מיליארד שקל נוספים, ובסך הכול כ־44 מיליארד שקל כולל רכיב הפיצויים. יותר מ־120 אלף ישראלים, מדי שנה, מקבלים החלטה כלכלית שתפגע בהם יותר מכל משבר, ירידת ערך או תזוזת ריבית: הם מרוקנים חלק מהפנסיה ומותירים את עצמם עם פחות ודאות, פחות ביטחון, ופחות עתיד.
כנרת פרזון מנכלית הפינטק Fjord Ai
כנרת פרזון (צילום: יוליה קושנר)
הסיפור איננו רק מספרים. הוא האנשים שמאחורי המספרים. חלקם נמצאים בקושי כלכלי, אחרים מחפשים אוויר לנשימה, והפיתוי לקבל “כסף מהיר” הופך גדול מהשכל הישר. בתוך המצוקה נכנסות החברות שמבטיחות לחוסכים “למצוא כסף שלא ידעו שיש להם”. בפועל, הן גובות עמלות של 7% עד 25% מהסכום, לעיתים מחתימות על ייפוי כוח, לעיתים מסבירות חצי מהאמת, ולעיתים אינן מסבירות כלל. כך יוצא שאדם שמושך 200 אלף שקל מהפנסיה, יישאר עם כמחצית מהסכום בלבד: 35% למס המדינה, עשרות אלפים דמי עמלה, והשאר – נגרע מהזקנה
אבל הנזק האמיתי מתרחש בשנים שלאחר מכן. משיכת כספים מוקדמת מרסקת את….
היא מותירה אנשים בגיל פרישה עם הכנסה שלא תספיק להם, מה שדוחף אותם הישר לזרועות המדינה, שתיאלץ לממן פערים שנוצרו מהחלטות פרטיות לא ….