רובנו יודעים שעלינו לחסוך יותר למחר, אך האינסטינקט האנושי מעדיף את הפינוק של היום – פרופ' שלמה בנרצי וחתן פרס נובל ריצ'רד ת'יילר פיצחו את הקוד הפסיכולוגי שמאפשר למאות מיליוני אנשים להגדיל את החיסכון שלהם באופן אוטומטי, בלי שהדבר יפגע ברמת החיים הנוכחית שלהם
ענת גלעד, אתר ביזפורטל
למה אנשים לא חוסכים מספיק לפנסיה, אף שהם יודעים היטב שזה הדבר הנכון לעשות? זו התעלומה שעמדה במרכז שיתוף הפעולה בין שלמה בנרצי, פרופסור ישראלי-אמריקאי מאוניברסיטת UCLA, לבין ריצ'רד ת'יילר, מי שזכה בפרס נובל לכלכלה ב-2017. הפתרון שלהם, שפורסם במקור בשם Save More Tomorrow (לחסוך יותר מחר), הפך מאז לאחד היישומים המהפכניים והמוצלחים ביותר בתולדות הכלכלה ההתנהגותית.
הרעיון עצמו פשוט להפליא: במקום לבקש מעובדים להדק את החגורה עכשיו ולהגדיל את ההפקדה לפנסיה, התוכנית מבקשת מהם להתחייב מראש להקצות חלק מהעלאות השכר העתידיות שלהם לטובת החיסכון. בדרך זו, ההפקדה גדלה רק כאשר הנטו גדל, והעובד לעולם לא מרגיש "ירידה" בשכר המשולם. התוצאות מהיישומים הראשונים היו חסרות תקדים: שיעור החיסכון הממוצע של המשתתפים זינק פי ארבעה – מ…..
הצלחת התוכנית נשענת על ניצול חכם של שלוש הטיות קוגניטיביות המובנות במוח האנושי. הראשונה היא הטיית ההווה – הנטייה שלנו להעדיף סיפוק מיידי על פני תועלת רחוקה. באמצעות התחייבות לחיסכון עתידי, אנחנו עוקפים את הקושי להפריש כסף כאן ועכשיו.
השנייה היא שנאת הפסד – כיוון שהחיסכון גדל רק בהתאמה לעליית שכר, העובד לא חווה את ההפקדה כהפסד של כסף שהיה רגיל לקבל.
השלישית היא האינרציה (התמדה) – מרגע שהעובד נרשם ל…….
מה שהתחיל כרעיון אקדמי הפך לסטנדרט עולמי. בתי השקעות ענקיים אימצו את השיטה, ומיליוני אמריקאים ובריטים מצטרפים כיום אוטומטית לתוכניות חיסכון כאלו……
מחקרים עדכניים שנערכו בשנים האחרונות (2025-2021) לוקחים את התיאוריה צעד אחד קדימה. בכתב העת לכלכלה התנהגותית וארגונית פורסם לאחרונה ניתוח של מעל 20 שנות יישום, שממנו עולה מסקנה חדשה ומרעישה: לא מספיק שקיימת ברירת מחדל, חשוב מאוד מה הגובה שלה. נמצא כי תוכניות שקבעו ברירת מחדל של 12% הפקדה הניבו תוצאות…..