fbpx

ריסק זמני – שמירת כיסויים ביטוחים בקרן הפנסיה לעובד שפוטר, התפטר או יצא לחל”ת

עבור מאות אלפים בישראל כיום הכיסויים הביטוחיים הנכללים בקרן הפנסיה עלולים להיפסק. ריסק זמני הוא למעשה הפתרון האולטימטיב

אייל סיאני, אתר פסגות פנסיה וגמל

אייל סיאני, סמנכ”ל ומנהל מקצועי בפסגות גמל ופנסיה, הסביר כיצד ניתן לשמור על כיסויים ביטוחים בקרן הפנסיה לעובד שפוטר או יצא לחל”ת, בכנס המעסיקים ה-10 של עדיף שהתקיים -25.11.2020.

את הסבריו הביא סיאני על ידי סיפורו האישי של חבר שלו מהצבא. “את מוטי פגשתי לפני שנה באחד מהמפגשים התקופתיים של החבר’ה מהצבא. במסגרת אותו מפגש, מוטי סיפר לי כבדרך אגב שהוא פוטר. הוא הצטרף לסטטיסטיקה העגומה כיום של 945 אלף דורשי עבודה. מוטי שאל אותי ‘כיצד אני שלא עובד כיום יכול לשמור על הביטוחים שלי בקרן הפנסיה?”.

סיאני ציין כי קרן פנסיה כוללת בתוכה שני כיסויים מאוד חשובים: הראשון – כיסוי למקרה נכות. במקרה שהעובד הפך לנכה, קרן הפנסיה תשלם לו מדי חודש פנסיה נכות בתקופת נכותו. הביטוח השני הוא למקרה מוות. אם העובד חלילה נפטר, קרן הפנסיה תשלם לשאריו פנסיית שארים. סיאני הסביר כי העלות של אותם כיסויים ביטוחיים מנוכה כל חודש מתוך ההפקדות השופטות.
“ואז נשאלת השאלה, האם עובד שפוטר או הוצא לחל”ת כיוון שאין לו הכנסות שוטפות, אזי גם אין לו כיסויים ביטוחים דווקא בתקופה הזו?”, הציף סיאני בעיה וענה: “התשובה היא שיש שני פתרונות לשמירה על אותם שני כיסויים. הראשון הוא, שהעובד ימשיך להפקיד באופן עצמאי את ההפקדות המלאות לקרן הפנסיה. הפתרון הזה הוא לא מציאותי מכיוון שהעובד אינו מתפרנס כיום ולכן אנחנו עוברים לפתרון השני והוא ריסק זמני, שזה למעשה הפתרון האולטימטיבי”.

סיאני הסביר: “ריסק זמני המהות שלו פשוטה וחשובה. הוא אומר שהעובד יכול לשמור על הכיסויים הביטוחים שלו כפי שהם היו ערב הפסקת ההפקדות לקרן הפנסיה. בשלב א’, ברגע שהעובד מפסיק להפריש, היא שומרת על הכיסויים הביטוחים שלו לתקופה של חמישה חודשים באופן אוטומטי. העובד אפילו לא צריך לפנות לקרן הפנסיה. מה קורה אם אחרי חמישה חודשים העובד לא חזר למעגל העבודה? פה יש פתרון. העובד רשאי לפנות לקרן הפנסיה ולבקש להאריך את תקופת שמירת הכיסויים הביטוחים לתקופה נוספת של עד 19 חודשים. חמישה חודשים אוטומטית ותקופה נוספת של עד 19 חודשים, סך הכל 24 חודשים. בתקופה הזאת קרן הפנסיה מנכה את העלות של הכיסויים הביטוחים מתוך החיסכון הצבור של העובד”.

הוא הוסיף כי לאורנה כמה חברים שלו שפוטרו אמרו לו שיהיה בסדר ואין להם צורך בריסק זמני. “מה שאותם חברים לא הבינו, שמעבר לעובדה שבתקופה הזאת אין להם כיסויים ביטוחים, הם לא הבינו שגם כשהם יחזרו למעגל העבודה ויחזרו להפקיד כספים, גם אז תיתכן פגיעה בכיסויים הביטוחים שלהם משלל סיבות, כגון תקופת הכשרה וחיתום רפואי וכו’. אז אל תגידו יהיה בסדר. אם הופסקו ההפקדות, לפנות מיד לקרן הפנסיה ולבקש ריסק זמני”.
עוד אמר סיאני בהקשר לכך: “בכל כלל יש יוצא מן הכלל ותקופת הקורונה חידדה לנו את זה היטב. רשות שוק ההון קבעה הוראת שעה מיוחדת לתקופה זו, במסגרת נקבעו שני דברים חשובים. בתקופת הקורונה נקבע שקרן הפנסיה תשמור על הכיסויים הביטוחים באופן אוטומטי 12 חודשים במקום 5 חודשים. דבר שני, ככלל כל הסיפור הזה של הריסק הזמני הוא רלוונטי לעובד שהופסקו הפקדותיו לחלוטין, אבל הקורונה יצרה מציאות שבה להרבה עובדים במשק הופחת השכר. מכיוון שהופחת השכר, ההפקדות ירדו ואם הן ירדו אזי גובה הכיסויים הביטוחים ירד גם הוא – ואז מה קורה? ישנה פגיעה בכיסויים הביטוחים של העובד. מהסיבה הזאת נקבע שככל ששכרו של העובד ירד במעל 20%, אותו עובד יוכל לפנות לקרן הפנסיה ולבקש ממנה לשמור על הכיסויים הביטוחים שלו כאילו שכרו לא ירד”.

בשלב זה חזר סיאני לספר על חברו מהצבא. “זוכרים את מוטי? בשיחה שלנו לפני שנה הפצרתי בו: ‘מוטי, מחר אתה פונה לקרן הפנסיה ומבקש ריסק זמני’. לצערי….

 

לחץ כאן לקריאת המשך הכתבה באתר פסגות פנסיה וגמל

תמיד כאן לשירותכם: