חברת הביטוח דרשה מאבי מבוטח שנפטר, מסמכים שהזמן להשגתם הביא להתיישנות תביעת הביטוח.
חברת הביטוח ניצלה עובדה זו ודחתה את התביעה בטענת התיישנות.
האם השופט זיו אריאלי, מבית משפט השלום בחיפה, יעלה על העובדה שהמסמכים שנדרשו לא רלבנטיים, או שמא יצדיק ויקבל את טענת ההתיישנות של ביטוח ישיר?
באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'
טריק "המסמך המיותר" שהזמן להשגתו מביא להתיישנות תביעת הביטוח
משה נטל הלוואת משכנתא מבנק לאומי על מנת לרכוש דירה. כדי להבטיח את פירעון ההלוואה, אם חס ושלום ילך לעולמו בטרם יחזיר את מלוא ההלוואה, דרש הבנק כי ירכוש פוליסת ביטוח חיים למשכנתא. את הפוליסה רכש משה בחברת ביטוח ישיר.
איתרע מזלו, ובמהלך תקופת ההלוואה הלך משה לעולמו. לאחר פטירתו, החלו להצטבר פיגורים בתשלומי ההלוואה. הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא.
אביו של משה פנה לביטוח ישיר ושאל מה עליו לעשות כדי שביטוח ישיר תכסה את יתרת ההלוואה בבנק כפי שהתחייבה בפוליסה.
נציגי ביטוח ישיר שלחו אל האב רשימת מסמכים הנדרשים, לכאורה, להמשך הטיפול בפנייתו.
בין המסמכים שנדרשו, היו צו ירושה וטופס ויתור על סודיות רפואית חתום על ידי יורשי המנוח. אלא שבעת ההיא, הייתה מחלוקת ביחס לזהות היורשים. המחלוקת התבררה בהליך משפטי סבוך בבית המשפט לענייני משפחה. לכן בידי האב לא היה צו ירושה. מאחר וטרם נקבעה זהות היורשים, גם לא הייתה בידיו היכולת להחתים את יורשי המנוח על טופס וויתור סודיות רפואית.
הליך בירור זהות יורשי המנוח בבית משפט לענייני משפחה התארך והסתיים רק כעבור למעלה משלוש שנים מיום פטירת המנוח. מיד לאחר שהוכרעה זהות היורשים וניתן צו הירושה, שלח האב את הצו לביטוח ישיר ביחד עם טופס ויתור על סודיות רפואית חתום בידי היורשים.
איחרת את הרכבת, השיבו נציגי ביטוח ישיר לאב, חלפו שלוש שנים. התביעה התיישנה.
האב לא ויתר והגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה. התביעה הונחה על שולחנו של השופט זיו אריאלי.
מדובר במקרה בו קמה הצדקה להשהות את תקופת ההתיישנות, פנה אבי המנוח לליבו של השופט אריאלי. ביטוח ישיר עמדה על קבלת צו ירושה כתנאי סף לטיפול בתשלום סכום הביטוח לבנק. אולם סביב צו הירושה התנהלה מחלוקת משפטית סבוכה אשר נמשכה למעלה משלוש שנים. לא הייתה ברירה, אלא להמתין לסיום המשפט.
לפני שנגיע לפסיקת השופט אריאלי, חשוב כבר בשלב זה לעצור ולהסביר כי צו ירושה אינו רלוונטי בביטוחי חיים למשכנתא. צו ירושה דרוש רק כאשר בפוליסה לא נקבע מוטב. רק אז המוטב הוא היורש של המבוטח ודרוש צו ירושה כדי לדעת מי היורש הזכאי לקבל את סכום הביטוח. אולם בביטוחי חיים למשכנתא, המוטב ידוע גם ללא צו ירושה. המוטב הוא הבנק והוא אפילו רשום בפוליסה כמוטב בלתי חוזר. הבנק הוא, אם כן, היחיד הזכאי לקבל את כספי הביטוח. נדגיש שוב, במקרה שהפוליסה נוקבת בשם המוטב ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במוטב בלתי חוזר, חברת הביטוח לא זקוקה לצו ירושה כדי לדעת למי לשלם את כספי הביטוח.
גם לדרישת ביטוח ישיר לקבל טופס ויתור על סודיות רפואית, חתום בידי יורשי המנוח אין כל בסיס. הרי במעמד ההצטרפות לביטוח, המבוטחים חותמים על טופס ויתור סודיות. באמצעותו יכולה הייתה ביטוח ישיר לאסוף כל מידע רפואי אודות המנוח, כבר במועד הצטרפותו לביטוח וגם לאחר מותו. טופס וויתור על סודיות רפואית לא מתבטל עם מותו של החתום עליו.
בקיצור, ביטוח ישיר דרשה מסמכים שאינם רלוונטיים ופעמים רבות עולה קושי ודרוש זמן רב להשיגם.
אל תטעו לחשוב שמדובר במקרה נדיר וכי יתר חברות הביטוח משלמות ביטוחי חיים באופן מידי בלי טריקים ובלי שטיקים. מדובר בשיטה ידועה שרוב חברות הביטוח עושות בה שימוש ציני. על משפחת הנפטר נופל אסון. בני המשפחה פונים בשארית כוחותיהם לחברת הביטוח כדי לממש את זכויותיהם לתגמולי ביטוח. חברת הביטוח מודיעה שעל מנת לדון בתביעה היא זקוקה למסמכים שחלקם הגדול לעיתים לא רלבנטי. מוכי הגורל מתחילים לתור אחר אותם מסמכים והופכים עולמות עד שמשיגים אותם. כך עובר הזמן עד אשר התביעה מתיישנת וכספי הביטוח נותרים בקופת חברת הביטוח.
למרבה הצער, גם השופט אריאלי לא עלה על שיטת מצליח זו. השופט דן באריכות בהצדקת מוסד ההתיישנות ובמחדלי ההורה ששיכל את בנו ולא הגיש תביעה בזמן. הוא לא דן כלל בדרישת ביטוח ישיר למסמכים שאינם רלבנטיים לתביעות ביטוח חיים למשכנתא.
בסופו של יום, יורשי המנוח הפסידו במשפט. תגמולי הביטוח, שהיו אמורים לכסות את יתרת הלוואת המשכנתא ביום פטירת המנוח נותרו בקופתה של ביטוח ישיר. יורשיו ייאלצו כעת להתמודד עם הליכי הוצאה לפועל שהבנק פתח נגדם. גם הבנק כשל כאן כאשר לא מימש את זכותו כמוטב בלתי חוזר לתבוע מביטוח ישיר את תגמולי הביטוח. יש פה מסכת של טעויות שאת מחירן משלמים, כמו תמיד, האזרחים התמימים. כמה עצוב.