היקף הכספים הפנסיוניים בישראל זינק בעשרות אחוזים ב-5 השנים האחרונות וכעת מדובר במחצית מסך הנכסים הפיננסיים של הישראלים • אולם, גם אחרי הגידול הדרמטי הזה, רבים מהחוסכים יגיעו לגמלאות עם קצבה חודשית שתאלץ אותם לרדת ברמת החיים • מה הסיבה המרכזית לפערים, איך תוודאו שהחיסכון הפנסיוני יספיק לכם, וכמה שווה אחוז בודד של תשואה בפנסיה בקצבה שתקבלו?
רועי ויינברגר, אתר גלובס
שאלה שמנקרת כנראה בראשו של כל מי שמתקרב לגיל הפנסיה היא האם הכסף שחסך בעשרות שנות עבודה יספיק לשמור על רמת חיים נאותה גם בשנות הפרישה שלו. נתונים עדכניים של בנק ישראל על הרכב הנכסים הפיננסיים של הציבור חושפים בשורה טובה ובשורה רעה. הבשורה הטובה היא ש-47% מהם כבר נמצאים במוצרים הפנסיוניים, שכוללים קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וקופות גמל. מדובר על סכום מצרפי של כמעט 2.4 טריליון שקל. הבשורה הפחות טובה היא שעבור רבים מהישראלים, החיסכון האישי לא יספיק כדי לשמור על רמת החיים לה התרגלו.
מניתוח שערכו בבנק הפועלים לנתוני בנק ישראל, עולה כי היקף הנכסים הפנסיוניים של הציבור, במונחים אבסלוטיים, צמחו בחמש השנים האחרונות בכ-50%, גידול שנובע ברובו מחובת ההפקדה לפנסיה (במסגרת החקיקה משנת 2008) וכן מהתשואות החיוביות בשווקים.
כשמסתכלים על העשור האחרון, הנתח של הנכסים הפנסיוניים מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור זינק מ-37% ל-47%. "החלק הפנסיוני נהיה כמעט חצי מהתיק של הציבור והוא ילך ויגדל לא משנה מה תהיה התשואה בשוק ההון", מעריך אבי גיגי, מנהל מחלקת ייעוץ פנסיוני וייעוץ לפרישה בבנק הפועלים. "זאת, מכיוון שהכספים לתיק הפנסיוני ימשיכו לזרום, בין אם זה לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה או לקרנות ההשתלמות". הגידול בנכסים הפנסיוניים מגיע בעיקר על חשבונם של נכסים כמו קרנות נאמנות וניירות ערך המהווים פחות מ-20% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור. השאר, כשליש מכלל הנכסים הפיננסיים, נמצא בפיקדונות בבנקים שחוו עלייה בביקושים בשנתיים האחרונות בעקבות העלאת הריבית ומהוות כיום כשליש מהנכסים.
סך התיק הפיננסי של הציבור גדל משמעותית בחמש השנים האחרונות. אם בשנת 2018 הישראלים חסכו 3.66 טריליון שקל במוצרים פנסיונים ופיננסים ובפקדונות, בשנה האחרונה הסכום הזה גדל ליותר מ-5 טריליון שקל – זינוק של כמעט 40%.
למה הקצבה החודשית לא מספיקה
מניתוח הנתונים של בנק ישראל עולה כי הדחיפה של המדינה לעבר קרנות הפנסיה נושאת פרי, והציבור נוהר אליהן על חשבון מוצרים פנסיוניים אחרים. זאת, בין היתר לאחר שורה של רפורמות ושינויי חקיקה דוגמת קרנות ברירת המחדל שהוזילו את דמי הניהול בקרנות, הפיכת ביטוחי המנהלים למוצר משלים לקרנות כפי שנחקק השנה ואפילו מנגנון הבטחת התשואה (לשעבר האג"ח המיועדות) שתקף רק למי שחוסך בקרנות פנסיה. כך אפשר לראות שקרנות הפנסיה החדשות מנהלות נכון לחודש נובמבר 729 מיליארד שקל ומהוות נכון להיום יותר מ-30% מסך הנכסים הפנסיוניים. זאת, לעומת 22.5% בשנת 2018.
אבל למרות המאמצים הרגולטוריים והציבוריים, רבים מהישראלים לא יגיעו לימי הפרישה עם קצבה ראויה ויידרשו לרדת ברמת החיים שלהם כשיצאו לגמלאות ויאלצו לחיות מהקצבה החודשית שחסכו. הסיבה העיקרית לכך היא טעויות ב…..