הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי מוערך ביותר מ־800 מיליארד שקל, וקרן הרזרבה צפויה להתרוקן סביב 2035 – כ־10 שנים מוקדם מהתכנון המקורי. הפרשן הכלכלי גד ליאור הסביר בפודקאסט מה עומד מאחורי המספרים, מדוע ההוצאות גדלות ומה יידרש מהמדינה כדי להבטיח את המשך תשלום הקצבאות
מערכת ice
הביטוח הלאומי מתמודד עם גירעון אקטוארי מצטבר שמוערך בכ־810 מיליארד שקל, לצד גירעון שוטף שצפוי להגיע לכ־10 מיליארד שקל. על פי החשש, קרן הרזרבה של המוסד, שנועדה לסייע במימון הפערים כאשר הכנסות הביטוח הלאומי אינן מספיקות, צפויה להתרוקן סביב שנת 2035.
הנתונים הוצגו בפודקאסט "הכותרת" בהנחיית שרון כידון, בהשתתפות הפרשן הכלכלי גד ליאור, בו נידונו הגורמים שהביאו להעמקת הגירעון, ובהם הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים, גידול בהוצאות על קצבאות, משבר הקורונה והמלחמה, וכן שינויי חקיקה שהרחיבו זכויות והגדילו את היקף הקצבאות.
ליאור הסביר כי יש להבחין בין גירעון שוטף לבין גירעון אקטוארי: גירעון שוטף נוצר כאשר בשנה מסוימת ההכנסות מדמי ביטוח נמוכות מהסכום שהביטוח הלאומי משלם באותה שנה בקצבאות. לעומת זאת, הגירעון האקטוארי הוא תחזית ארוכת טווח, המתייחסת לפער בין ההתחייבויות העתידיות של המוסד לבין מקורות המימון הצפויים.
"הגירעון הצפוי של הביטוח הלאומי הוא פי שניים" מעלות המלחמה, אמר ליאור, בהתייחסו לגירעון של יותר מ־800 מיליארד שקל. לדבריו, מדובר בסכום ש……
הקרן שנועדה להתמודד עם הפערים נבנתה לאורך השנים, כאשר בתקופות שבהן הביטוח הלאומי היה בעודף תזרימי, העודפים הושקעו באגרות חוב מיוחדות של משרד האוצר…
אחד הגורמים המרכזיים שעליהם הצביע ליאור הוא השינוי הדמוגרפי. תוחלת החיים בישראל גבוהה, וככל שאנשים חיים יותר שנים, גדלות גם ההתחייבויות של הביטוח הלאומי לתשלום קצבאות לאורך זמן. במקביל, דור גדול של ישראלים צפוי להגיע לגיל זקנה בשנים הקרובות. המשמעות היא גידול במספר הזכאים לקצבאות זקנה ובסך ההתחייבויות העתידיות של….
בדוח האקטוארי הובאו גם ההשפעות של הוצאות האבטלה בתקופת הקורונה ובמהלך המלחמה. על פי הנתונים שהוצגו, הגידול בקצבאות הסיעוד הקדים את שנת האיפוס ב־6.3 שנים, וההוצאות על דמי אבטלה בקורונה ובמלחמה הקדימו אותה ב….
האפשרויות שעלו בדיון היא העלאת גיל הפרישה. ליאור הזכיר אפשרות להעלות את גיל הפרישה לגברים מ־67 ל־70, ובהמשך לבצע שינויים גם ביחס לנשים. אפשרות נוספת היא להגדיל את דמי הביטוח הלאומי שמשלמים העובדים והמעסיקים. לדבריו, העלאה כזו תגדיל את ההכנסות של המוסד, אך תפחית את השכר נטו של העובדים.
אפשרות נוספת שעלתה היא שינוי אופן ניהול הרזרבות….