רפורמת "חשבון ההשקעה" בשוק ההון: המהפכה שתנגיש את החיסכון למעמד הביניים או מכה לחסכונות?

משרד האוצר ורשות ניירות ערך מקדמים את רפורמת "חשבון ההשקעה", מהלך שאמור לשנות מהקצה אל הקצה את הדרך שבה אזרחי ישראל חוסכים, משקיעים ומנהלים את ההון הפנוי שלהם.

צוות סטפוינט, חברה לייעוץ פנסיוני

שוק ההון הישראלי עומד בפני אחד השינויים המבניים המשמעותיים ביותר שנראו בו בשנים האחרונות. משרד האוצר ורשות ניירות ערך מקדמים את רפורמת "חשבון ההשקעה", מהלך שאמור לשנות מהקצה אל הקצה את הדרך שבה אזרחי ישראל חוסכים, משקיעים ומנהלים את ההון הפנוי שלהם.
במוקד הרפורמה עומדת מטרה מרכזית אחת: להוציא את המיליארדים ששוכבים כיום בעו"ש ובפיקדונות בריבית אפסית, ולהנגיש לציבור הרחב מכשירי השקעה מתקדמים תוך שבירת המונופול הבנקאי ויצירת תחרות אמיתית בין הגופים הפיננסיים.
עיקרי הרפורמה: איך יעבוד "חשבון ההשקעה"? הבשורה המרכזית בתוכנית היא יצירתו של מכשיר פיננסי חדש – חשבון השקעה במתכונת של "קופסה סגורה".
כך הוא צפוי לפעול לפי מתווה האוצר:
תקרת הפקדה מוטבת: כל תושב ישראל יוכל לפתוח חשבון השקעה עד לתקרת הפקדה מצטברת של 200 אלף שקל (סכום שיוצמד למדד, וניתן לפתוח חשבון נפרד גם לכל ילד).
דחיית מס ומעבר חופשי בין מוצרים: בניגוד למצב הקיים שבו מעבר בין אפיקי השקעה או בין גופים מנהלים נחשב כ"אירוע מס" המחייב תשלום מיידי לרשות המסים, בחשבון החדש ניתן יהיה לקנות, למכור ולדלג בין קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון ומוצרים פיננסיים שונים ללא תשלום מס תוך כדי תנועה. מס רווחי ההון ישולם אך ורק בעת משיכת הכסף החוצה מהקופסה.
מסלול פטור בגיל פרישה: חוסכים שיבחרו להשאיר את הכספים עד לאחר גיל 60 וייהנו מהם כקצבה חודשית, ימשיכו ליהנות מפטור ממס רווחי ההון בדומה למודל הקיים בקופות הגמל להשקעה.

למה הרפורמה הזו קורית עכשיו? האינטרס המרכזי של האוצר הוא "ליישר את מגרש המשחקים" ולפתור את אחת הבעיות המרכזיות של המשק: העובדה שרוב הציבור חושש להשקיע בשוק ההון בשל הבירוקרטיה, עמלות גבוהות וקנסות מס. על פי נתוני משרד האוצר, כ-91% מקופות הגמל להשקעה קיימות על סכומים הנמוכים מ-200 אלף שקל, מה שאומר שהרפורמה תפורה בדיוק למידותיו של מעמד הביניים והחוסך הקטן. הרפורמה נועדה לאפשר לכל אזרח לנהל את הכסף שלו בקלות יחסית, להשוות בין ביצועים ועמלות, ולעבור בין חברות מנהלות בלי לפחד מ"מנוע המס" שנוגס בחיסכון.

רפורמת "חשבון ההשקעה" מול קופת גמל להשקעה: מה משתנה ואיך זה משפיע על החוסכים? קופת הגמל להשקעה, שהושקה לפני שנים אחדות כדי לעודד את הציבור הרחב לחסוך בשוק ההון לטווח קצר-בינוני, נחשבה עד כה ל"מלכת החיסכון" בזכות נזילות מלאה ואפשרות לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס. אולם רפורמת "חשבון ההשקעה" שמקדם משרד האוצר מבצעת טלטלה בכללי המשחק, ומציבה את המוצר המוכר הזה באור חדש לגמרי.
כדי להבין את המשמעות של המעבר, הנה השוואה ישירה בין המצב הקיים לבין המתווה החדש:

נתחיל עם מגבלת ההפקדה (השינוי הדרמטי ביותר) קופת גמל להשקעה (המצב הנוי): ההגבלה היא שנתית ומחזורית – כל אזרח יכול להפקיד עד כ-83-84 אלף שקל בשנה, סכום שמתאפס מחדש בכל שנה ושנה, מה שמאפשר לחוסכים ותיקים לצבור סכומים גבוהים לאורך זמן. רפורמת חשבון ההשקעה: המגבלה הופכת לתקרה מצטברת לכל החיים העומדת על 200 אלף שקל בסך הכל (צמודה למדד, עם אפשרות לפתוח חשבון נפרד גם לילדים). מבחינת חוסכים המנהלים סכומים גבוהים, מדובר בצמצום חד באפשרות ליהנות מהטבות המס על כלל ההון שלהם.
גמישות ומעבר בין מוצרי השקעה (דחיית מס) קופת גמל להשקעה: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה שונים (למשל ממניות לאג"ח) בתוך הקופה ללא אירוע מס. עם זאת, מעבר מקופת גמל אחת לחברה אחרת מתנהל לפי נהלי הניוד שלה, ומעבר למוצרים אחרים (כמו קרנות נאמנות) נחשב כאירוע מס ממומש. רפורמת חשבון ההשקעה: יוצרת "מעטפת-על" או קופסה סגורה שמאחדת ארבעה עולמות מרכזיים: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות ותיקי מסחר עצמאי בניירות ערך. בתוך החשבון המאוחד הזה, החוסך יוכל לעבור ולדלג בין אפיקים ומוצרים פיננסיים שונים באופן חופשי ודחיית מס מלאה, ושלם מס רווחי הון רק בעת הוצאת הכסף החוצה.
הטבות המס בגיל פרישה (גיל 60+) קופת גמל להשקעה: חוסך שבוחר להשאיר את הכספים עד גיל 60 ומשוך אותם כקצבה חודשית (ולא כמשיכה הונית חד-פעמית), זכאי לפטור מלא ממס רווחי הון. רפורמת חשבון ההשקעה: שומרת על עקרון הפטור בגיל פרישה למשיכה כקצבה, אך מתאימה אותו למסגרת של חשבון ההשקעה החדש והתקרה שנקבעה בו.

למי זה טוב ולמי זה פחות? המרוויחים מהרפורמה: משקיעים קטנים וצעירים שמתחילים את דרכם ומחפשים פלטפורמה אחת גמישה שתאחד להם את קרנות הנאמנות, התיק העצמאי וקופת הגמל, ותאפשר להם לנהל מעבר בין נכסים בלי לחשוש מחיוב מס מידי בדרך. המפסידים או המבוקרים מהרפורמה: חוסכים מבוססים יותר או כאלו שכבר ניצלו את מסגרות החיסכון השנתיות הגבוהות של קופות הגמל להשקעה עד כה. עבורם, תקרת ה-200 אלף שקל לכל החיים מהווה הידוק משמעותי של צעדי הרגולציה והגבלת הטבות המס. רפורמת חשבון ההשקעה למעשה "גוזרת מחדש את הגרפים" בשוק החיסכון לטווח בינוני, ומעבירה את הפוקוס מהעדפת מוצר ספציפי (כמו גמל להשקעה) למעבר למרחב ניהול אחוד.

ביקורת ואתגרים בדרך ליישום למרות הרוח הגבית ממשרד האוצר ורשות ניירות ערך, המהלך אינו עובר ללא ביקורת: התנגדות רשות שוק ההון: גופים רגולטוריים מסוימים, ובראשם רשות שוק ההון (המפקחת על קופות הגמל ופוליסות החיסכון), הביעו התנגדות למהלך בדעת מיעוט, בין היתר בשל החשש מפני פגיעה ביציבות המוצרים הקיימים ובאיזונים ארוכי הטווח של ענף החיסכון הפנסיוני. תקרת הסכום: יש הטוענים כי תקרה של 200 אלף שקל היא נמוכה יחסית עבור משפחות שמנסות לייצר ביборת כלכלית ארוכת טווח, וכי הגבלה זו מצמצמת את אפקט הצמיחה של ההון המשפחתי. מורכבות רגולטורית וחקיקתית: מכיוון שמדובר בשינוי דרמטי במבנה המיסוי והמוצרים הפיננסיים, הרפורמה דורשת הליך חקיקה מורכב וממושך בכנסת, ולכן ייקח זמן עד שהמוצרים הללו יהיו זמינים בפועל לציבור הרחב.

בשורה התחתונה רפורמת חשבון ההשקעה מציעה פוטנציאל אדיר לדמוקרטיזציה של שוק ההון בישראל. אם תאושר במלואה ותיושם כהלכתה, היא עשויה לחסוך לעשרות אלפי משקיעים סכומי כסף נכבדים בדמי ניהול ובמיסים, ולהפוך את ניהול ההשקעות לפעולה פשוטה ונגישה בדיוק כמו פתיחת חשבון עו"ש דיגיטלי.