סטפוינט!, חברה לייעוץ פנסיוני
שלום חברים,
יצא לנו לא פעם להתעמת עם קרנות הפנסיה הוותיקות, אחד הנושאים שחוזר על עצמו הינו הניסיון של קרנות אלו, לחייב עובדים לנצל ימי מחלה אצל המעסיק לפני פרישה מהעבודה, דבר שלא תמיד עולה בקנה אחד עם אינטרסים המשותפים לעובד ולמעסיק- מצ"ב פס"ד נגד קרן פנסיה וותיקה שניסתה לחפות זאת.
לפניכם פסק דין מעניין מהאזורי, יוצא נגד שיטת "מצליח" של קרנות הפנסיה הוותיקות וקובע שאין חובה לממש ימי מחלה אצל המעסיק לפני תביעת נכות מהקרנות הוותיקות.
יוצא לנו להיתקל במצבים בהם, בתנאים מסוימים, העובד מבקש לסיים את העבודה ולנצל "כיסים" אחרים שהם לא הכיס של המעסיק, קרנות הפנסיה הוותיקות מתנגדות ומסתמכות לשם כך על פרשנות לתקנון האחיד.
פס"ד זה בתקווה שלא יתקבל ערעור בגינו מחייב אותן בתשלום.
פס"ד קובע שקרן הפנסיה אינה רשאית לדרוש מיצוי ימי המחלה מעובד שכבר איננו עובד אצל המעסיק, בשונה מעובד שעדיין עובד ויש לו ימי מחלה צבורים
והכל מהסיבה הפשוטה שהעובד כבר איננו עובד של המעסיק, ולפיכך אין לו זכאות יותר ליתרת ימי מחלה הניתנים לניצול.
ק"ג 15550-02-17 (למי שמעוניין להתעמק בפסק הדין המלא)
ביה"ד דוחה את הטענה לפיה בטרם חלה חובה על קרן פנסיה לשלם גמלת נכות, חייב התובע לנצל את ימי מחלתו אצל מעסיקתו.
פסק דין
התובע פוטר מעבודתו בטרם הגיע לגיל פרישה. לזכותו של התובע עם סיום עבודתו עמדו ימי מחלה בלתי מנוצלים. לאחר שסיים את עבודתו, הגיש התובע תביעה לקרן הפנסיה לקבלת גמלת נכות. הקרן טוענת כי בטרם חלה עליה חובה לשלם לתובע גמלת נכות, היה על התובע לנצל את ימי מחלתו אצל מעסיקתו.
האם צודקת הקרן בטענתה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.
הכרעה:
– אין רלוונטיות לעובדה כי התובע רשם בטופס התביעה לנתבעת 1 כי לזכותו עומדים 313 ימי מחלה שלא נוצלו. זכותו של התובע לימי מחלה איננה נובעת מכך שהוא חושב שאלה ימי מחלה שלא נוצלו, אלא האם הוא זכאי על פי דין לפדיון ימי מחלה אלה. כאמור, לעובד אין זכות קנויה לפדיון ימי מחלה אלא אם נקבע אחרת בהסכם אישי או בהסכם קיבוצי.
– עם סיום יחסי העבודה למעשה נמחקים ימי המחלה והם אינם ניתנים לפדיון. משכך, התובע היה זכאי לגמלת נכות עם סיום עבודתו שכן לא היו לרשותו ימי מחלה. ימי המחלה שנצברו לזכות התובע מכוח ההסכם הקיבוצי אינם מבשילים לכדי פדיון, אלא רק עם פרישה לגמלאות.
– לשיטת הקרן, מצבו של התובע גרוע יותר מעובד אחר שהיה עובד מספר ימים במקום עבודה אחר ומגיש תביעתו. אל לה לקרן "להעניש" עובד בשל היותו עובד ותיק ולא עובד חדש.
– התובע הגיש תביעתו לאחר שהסתיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין שופרסל. משכך חל בענייננו סעיף 33 לתקנון האחיד:
"חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות (להלן: חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות) יהיה החודש בו חל המועד המאוחר מבין אלה (להלן: מועד הזכאות הראשון לקצבת נכות):
(1) מועד הנכות;
(2) היום שלאחר התקופה בגינה יש למבוטח זכות לתשלום דמי מחלה לפי הוראות הדין, צו הרחבה, הסכם עבודה, או הסדר החל על מבוטח, הארוכה מ ביניהן;
(3) המועד בו שונה שיעור נכותו של המבוטח."
– על פי התקנון האחיד, היה על הנתבעת 1 לשלם לתובע קצבת נכות עם סיום עבודתו. הנתבעת 1 החלה לשלם לתובע קצבת נכות לאחר 14 חודשים. התובע חתם בלשכה וקיבל 9 חודשי אבטלה. השכר הקובע לאבטלה גבוה יותר מגמלת הנכות. לכן ברור כי התובע אינו זכאי גם לדמי אבטלה וגם לגמלת נכות.
– נציין כי אין זה מעניינה של הקרן שהתובע קיבל תנאי פרישה מפליגים ואין כל קשר לגמלת הנכות שלה זכאי התובע. העובדה כי התובע קיבל חלף הודעה מוקדמת או פיצויי פיטורים אין ולא כלום לקרן.
סוף דבר:
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.