בכתב תביעה שהוגש נגד עורכת דין הועלו טענות מרמה וזיוף בגין פעולות שבוצעו על ידה במסגרת סכסוך של הוריה עם התובע.
האם מותר לחברת ביטוח האחריות המקצועית של המבוטחת לסרב לתת ייצוג וכיסוי רק על בסיס הטענות המועלות נגד המבוטחת בכתב התביעה?
האם פעולות משפטיות שהמבוטחת ביצעה במסגרת סכסוך משפחתי אינן מכוסות?
באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'
כנגד ק', עורכת דין במקצועה, הוגשה תביעה על ידי אדם שנתן לבן משפחתה הלוואה. כבטוחה להחזר ההלוואה, שימשה דירת הוריה של ק'. לטענת התובע-המלווה, ההלוואה לא נפרעה ובבואו לממש את הבטוחה, גילה כי ק' רשמה בשם הוריה על הדירה הערת אזהרה בטאבו. ההערה אינה מאפשרת לממש את הדירה על ידי מכירתה.
לק' היה ביטוח אחריות מקצועית במגדל. אולם מגדל סירבה למנות לה עורך דין, כמובטח בפוליסה. לטענת מגדל, המלווה מעלה בתביעתו נגד ק' טענות של מרמה וזיוף ובכלל, מדובר בסכסוך משפחתי שפוליסת אחריות מקצועית לא מכסה.
בלית ברירה, פנתה ק' לעזרתו של בן זוגה, אף הוא עורך דין במקצועו. בן הזוג פעל במקצועיות ובנמרצות להגנתה ואף הצליח להדוף את התביעה.
שמחה וטובת לב, פנתה ק' למגדל וביקשה כי תכסה את עלות טרחתו של בן זוגה בסך 75,000 שקל. כך העריכו וסיכמו השניים את היקף עלות העבודה הנדרשת כדי להדוף את התביעה שהוגשה נגדה. כעת, לאחר שזכתה בדין, כך חשבה לתומה, מגדל תכבד את התחייבותה בפוליסה ותכסה את הוצאות הגנתה. הרי זו חובתה של כל חברת ביטוח לפי סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח: "ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו".
אולם מגדל המשיכה לאחוז בנימוקי דחייתה המקוריים והוסיפה עליהם עוד כהנה וכהנה: ק' הודיעה על מקרה הביטוח באיחור, שכר הטרחה המבוקש מופרז ובכל מקרה מכל סכום שיושת על מגדל יש לקזז השתתפות עצמית בסכום של 50 אלף שקל.
בלית ברירה פנתה ק' לבית משפט השלום בבת ים.
הרשם הבכיר אדי לכנר דחה ראשית לכל את טענות המרמה והזיוף. אין מקום לשלול מעורך דין כיסוי ביטוחי, קבע הרשם, רק משום שמי שתובע אותו מייחס לו פעולות של מרמה וזיוף. על חברת הביטוח לבדוק את המשמעות שעומדת מאחורי טענות אלה. הרשם לכנר קרא את טענות התובע והגיע למסקנה כי אפשר ללמוד מהן "לכל היותר, שמדובר בהתרשלות גרידא ולא בפעולות שמבוססות על מרמה וזיוף". מעבר לכך, הרשם גם קרא את העדויות ואת פסק הדין במשפט שבין המלווה לבין ק' והגיע למסקנה כי ק' פעלה בהרשאה ולא מתוך מרמה או רשלנות.
הרשם הסתייג גם מנימוק הדחייה השני של מגדל, כי מדובר בסכסוך משפחתי. "מתן שירות משפטי וייצוג לבן משפחה כזה או אחר לא מביא למסקנה חד משמעית שמדובר בסכסוך משפחתי ובפעולות שנעשו מחוץ למסגרת עיסוקו של המבוטח כעורך דין מייצג".
באשר לנימוק הדחייה השלישי של מגדל, כי ק' הודיעה למגדל על התביעה נגדה באיחור, קבע הרשם לכנר כי אמנם ק' הודיעה למגדל על התביעה נגדה בחלוף למעלה מחודשיים מיום קבלת התביעה אולם, בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח, על חברת הביטוח להוכיח כי האיחור במסירת ההודעה הסב לה נזק וכמובן להוכיח את שיעורו. זאת מגדל לא עשתה.
באשר לטענה כי מכל סכום שייפסק נגד מגדל יש לקזז השתתפות עצמית של 50,000 ₪, טענה זו, ציין הרשם, מנוגדת לסעיף 4 לתנאי הפוליסה, לפיו המבוטח יהיה פטור מהשתתפות עצמית בכל אותם המקרים "שמקרה הביטוח הסתיים ללא חובת תשלום פיצוי כלשהו לתובע". ואכן, מקרה זה הסתיים בכך שק' לא חויבה בתשלום פיצויים כלשהם.
למרות כל אלה, סירב הרשם אדי לכנר לחייב את מגדל לשלם את כל שכר הטרחה שנדרש על ידי ק'. נימוקיו: בא כוחה של ק' הוא למעשה בן זוגה. לנוכח העובדה שמדובר בבני זוג, העובדה שק' היא זו שהכינה את כתב ההגנה, היקף העבודה בתיק לא היה רחב.
בסופו של יום, פסק הרשם אדי לכנר שכר הטרחה בסך 35,000 שקל כולל מע"מ על הייצוג בהליכים מול המלווה, בתוספת שכר טרחה של 6,000 שקל עבור ההליכים הנוכחיים נגד מגדל.