ההבדל בין משקיעים טובים ומשקיעים גרועים – זה מדעי

מחקר בריטי מצא שאנשים המתקשים להעריך הסתברויות טועים בתחזיותיהם ומקבלים החלטות כלכליות פחות טובות לגבי חיסכון, פרישה והשקעה

מירב ארד, אתר ביזפורטל

כל החלטה כלכלית משמעותית נשענת על הערכת סיכוי: מה הסבירות שהשקעה תניב תשואה, שנצליח לעמוד בהחזרי המשכנתה, או שהחיסכון יספיק לפרישה. מחקר חדש מאוניברסיטת באת' בבריטניה, שפורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, מצא כי היכולת להעריך הסתברויות היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על איכות ההחלטות הפיננסיות – וכי מי שמתקשה בכך משלם על כך מחיר כלכלי ממשי. יש אנשים שאצלם זה אינטואיטיבי, הם יודעים-מפנימים סיכונים ויודעים להגיד שבמכלול הגורמים יש סיכוי גבוה שהמלחמה עם איראן תימשך. יש כאלו שפשוט לא יודעים להעריך ולשקלל את הגורמים השונים ונדבקים לכיוון אחד. זה הימור, זה לא שימוש חכם בסטטיסטיקה, במשקל של גורמים שונים ובנסיון המצטבר. זו רק דוגמה, אבל היא מאוד רלבנטית לשוק ההון – יש משקיעים שמכירים את התופעה הידועה: הנפקות מייצרות הפסדים למשקיעים ונמנעים מהן. זה מושכל וזה עניין הסתברותי. יש אחרים וזה עדר גדול שקונה בהנפקות ובסוף מפסיד וזה חוזר כל כמה שנים.

לכאורה, המחקר לא "מגלה את אמריקה", אבל הוא מוסיף נדבכים וחוקיות והסברים לעובדה שאנשים שיודעים לשקל גורמים שונים בראש ולהעריך הסתברויות מקבלים החלטות מושכלות יותר בתחום הפיננסי. הממצא המרכזי: אנשים בעלי יכולת נמוכה להערכת הסתברות טעו בתחזיותיהם פי שניים ויותר בהשוואה לבעלי היכולת הגבוהה. הפער הזה אינו תיאורטי, הוא מתורגם ישירות לבחירות על חיסכון, פרישה והשקעה.

נתונים מאלפי בריטים
המחקר, בהובלת פרופ' כריס דוסון (Chris Dawson) מבית הספר למנהל של אוניברסיטת באת', נשען על מאגר נתונים נרחב – המחקר האורך על הזדקנות באנגליה, מדגם מייצג של אנשים מעל גיל 50. המשתתפים התבקשו להעריך הסתברויות של אירועים עתידיים, ובהם תוחלת חיים, והחוקרים השוו את הערכותיהם למציאות הסטטיסטית.

התוצאות סידרו את המשתתפים על ציר ברור. אלה שנמצאו ב-2.5 האחוזים התחתונים של יכולת קוגניטיבית טעו בתחזיותיהם ביותר מפי שניים בהשוואה לאלה שב-2.5 האחוזים העליונים. בעלי היכולת הגבוהה הפגינו הערכת הסתברות מדויקת יותר, פחות שגיאות ושיפוט עקבי יותר. ההבדל נשמר גם כשהחוקרים ניטרלו משתנים אחרים.

הערכת הסתברות היא לב ההחלטה
"הערכה מדויקת של ההסתברות שדברים טובים ורעים יקרו לנו היא מרכזית לקבלת החלטות טובה", אמר דוסון. הרעיון פשוט אך רב עוצמה. אדם שמעריך נכון את הסיכוי לאבד את מקום עבודתו יחסוך בהתאם. מי שמעריך נכון את תוחלת חייו יתכנן פנסיה מתאימה. שיבוש בהערכה הזאת מוביל להחלטות שגויות, גם אם כל שאר הנתונים בידי המחליט.

למעשה, כמעט כל החלטה פיננסית היא הימור על העתיד. ההבדל הוא שחלק מהאנשים מעריכים את הסיכויים בצורה קרובה יותר למציאות, בעוד אחרים נוטים להפריז או להמעיט בהסתברות של תרחישים שונים.

דוסון הרחיב על החשיבות של המיומנות הזאת. "הערכת הסתברות היא ההיבט החשוב ביותר של קבלת החלטות, ואנשים שמתקשים בה נמצאים בעמדת נחיתות ברורה", אמר. במילים פשוטות, זה לא כמה מידע יש לאדם, אלא עד כמה הוא מיטיב לתרגם אותו להערכת סיכוי מדויקת.

המשמעות למשק הבית מרחיקת לכת……

אופטימיות, פסימיות ודיוק
מחקרים קודמים של אותו חוקר הראו שגם אופטימיות מופרזת וגם פסימיות קיצונית פוגעות באיכות התחזיות. הריאליסטים, אלה שמעריכים את העתיד קרוב ככל האפשר למציאות הסטטיסטית, מקבלים בממוצע החלטות כלכליות טובות יותר מהאופטימיים ומהפסימיים כאחד. המחקר הנוכחי מוסיף לכך שהיכולת הקוגניטיבית להעריך הסתברות היא מרכיב מרכזי בדיוק הזה.
הממצא מאתגר אמונה נפוצה שלפיה אופטימיות היא….

מה משק בית יכול ליישם
עבור מי שמקבל החלטות פיננסיות, המסקנה מעשית. לפני החלטה גדולה – נטילת משכנתה, בחירת מסלול פנסיה, כניסה להשקעה – כדאי לעצור ולשאול במפורש מה ההסתברות לכל תוצאה, ולחפש עוגן מספרי לתשובה. הרגל כזה מחליף ניחוש אינטואיטיבי בהערכה מבוססת, ומקרב את המחליט לצד המדויק של הסקאלה.

דווקא משום שרוב ההחלטות הכלכליות מתקבלות בתנאי אי-ודאות, היכולת להעריך הסתברויות הופכת ל….

לחצ/י כאן לקריאת המשך הכתבה באתר ביזפורטל