דבר ידוע הוא שכדאי לציבור להתכונן היטב לקראת תקופת הפנסיה, אבל גם למדינה יש אינטרס בזה.
מאת מערכת אתר הון
על פי מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עולה כי המדינה מפסידה 103 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מחוסר הכנה לפנסיה. המחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, ממחיש את הצורך בהגברת המודעות בקרב אזרחים לחשיבות הלמידה וההכנה ליציאה לפנסיה וכן בחשיבות הפעלתם של מרכזי הכנה לפרישה.
קרנות הפנסיה החדשות מחייבות את האזרחים לבחור בין אפשרויות רבות בזמן הפרישה. מרבית הפורשים אינם מודעים לאפשרויות העומדות לרשותם, ואינם מבינים או מפנימים את שיטת החישוב של הפנסיה, המבוססת על מדע האקטואריה. המחקר החדש, שערכו פרופ' אביה ספיבק ופרופ' דוד לייזר מהמרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ממליץ על הגברת המודעות וההבנה של מנעד אפשרויות הבחירה לאזרחים לקראת גיל פרישה, בחירות השוות הרבה מאוד כסף למשק וגם לאזרחים הוותיקים עצמם.
במסגרת המחקר נעשתה בדיקה כלכלית של ערך ההחלטות הנכונות למשק הישראלי, בהתאם למרכיבי ההחלטה המבוססים על: מועד הפרישה, בחירה נכונה של שיעורי פנסיית שארים ובחירה של פנסיה מובטחת. החישוב נעשה על אוכלוסיית המבוטחים בגילאי 55-64. המחקר העלה כמה ממצאים:
תוספת ההכנסה למבוטחים בגילאים שנבדקו עומדת על 25% לדוחים את הפרישה בשלוש שנים. פנסיה של 4000 שקל הופכת לפנסיה של 5000 שקל. בניגוד לקרנות הפנסיה הוותיקות, בקרנות החדשות יכול העובד לבחור את מועד פרישתו, וכך הוא יקבל את הערך האמיתי של החיסכון לפנסיה. ערך זה מחושב על פי מדע האקטואריה המוכיח שלהחלטה על מועד הפרישה יש השפעה דרמטית על גובה קצבת הפנסיה. בדחיית פרישה, יש גם תוספת של הפרשות לקרן, גם קבלת תשואה על החיסכון שנמצא בשיאו בשנים שלפני הפרישה ויש גם תקופה קצרה יותר של תשלום הקצבה. לעומת זאת, פרישה מוקדמת של שלוש שנים מקטינה באופן ….