מושלכים לעת זקנה: האזרחים לא זכאים לדמי אבטלה ותוקף המענקים המיוחדים הסתיים בסוף דצמבר, זאת אף שרבים מהם לא חזרו כלל לעבודה • אחת הסיבות: המעסיקים מעדיפים עובדים צעירים • "הפנסיה שלנו לא מאפשרת להתקיים בכבוד"
סוניה גורודיסקי, אתר ישראל היום
המשק אמנם החל להתאושש, וישראלים רבים שהוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה כבר הוחזרו למקום עבודתם – אך לא כולם. לפי הערכות, אלפי אזרחים ותיקים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה נותרו ללא פרנסה גם בימים אלה.
מדובר באנשים שלא הצליחו לצבור פנסיה שמספיקה למחיה, ולכן רבים מהם נאלצים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. הם לא זכאים לדמי אבטלה, וקצבת הזקנה שהם מקבלים עומדת על 2,604 שקלים בלבד. כמו שקרה בימי הקורונה, גם בימי המלחמה המעסיקים לא ממהרים להחזיר אותם לעבודה, כי יש עובדים צעירים יותר, ולמצוא עבודה בגיל 70 היא לא משימה פשוטה.
בחודשים אוקטובר עד דצמבר אזרחים ותיקים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה היו זכאים לקבלת מענק מיוחד של עד 4,000 שקלים בחודש, אלא שתוקף המענקים הסתיים יחד עם מתווה החל"ת בסוף דצמבר, ואזרחים ותיקים רבים נותרו ללא מענה.
ישראל (68), סיפר לנו כי לפני המלחמה עבד בחברת הסעות בשדה תעופה. "עבדתי שם כמעט 13 שנה. באמצע נובמבר הוציאו אותנו לחל"ת עקב המלחמה. קיבלתי חצי מענק עבור חודש נובמבר, ועבור חודש דצמבר עוד לא קיבלתי. בעבודה שלי התיירים לא מגיעים לארץ. אנחנו הראשונים שיוצאים לחל"ת והאחרונים שחוזרים. אני לא יודע מתי אני אחזור לעבוד".
הפנסיה של ישראל אינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד. לדבריו, "יש לי פנסיה של 400-300 שקלים, ואני מתקיים מקצבת זקנה. בעבר הרווחתי 14-13 אלף שקלים בעבודה. המצב הכלכלי שלי על הפנים, כי אין לי הכנסה נוספת חוץ מקצבת זקנה. המענק הוא קריטי מאוד, כי אין לי הכנסה אחרת. אני לוקח מהבן שלי כסף, לוקח מהילדים שלי כסף, לא הייתי במצב כזה המון שנים. אפילו בקורונה חייתי בסדר, אז קיבלתי קצבה של מובטל, הייתי בחל"ת. היום – שום דבר".
אין סיוע מהמדינה…