האם תעדיפו לקבל קצבה חודשית — או לפדות את כל הסכום שצברתם בחיסכון לפנסיה ולנהל אותו בעצמכם? ■ סדרת מחקרים מלמדת שההחלטה כיצד לחלק את כספי הפנסיה אינה רציונלית ■ וגם: לחוקרות יש המלצה מעניינת לחוסכים
טלי חרותי-סובר, אתר דה מרקר
לפני יותר מעשור פירסם פרופ' שחר אייל מאוניברסיטת רייכמן מאמר ששמו "לנצח את הקרב, להפסיד במלחמה", ובו פירט אסטרטגיות שונות שנוקטים אנשים להשבת חובות. לנבדקים ניתנו חמישה חובות בהיקפים שונים ובגובה ריביות שונה (גבוה או נמוך), וכן סכום כסף שבעזרתו יחליטו איזה חוב לסגור או להקטין. הם תוגמלו על פי יכולתם להקטין את החוב הכללי לאורך זמן.
הציפייה היתה שההחלטה תהיה רציונלית — כלומר, שסכום הכסף יועבר להלוואה שבה הריבית היא הגבוהה ביותר. ואולם יותר מ–50% מהנבדקים בחרו לסגור קודם את החובות הקטנים, בלי שבדקו אם מדובר בחוב שמעיק עליהם מבחינה כלכלית לאורך זמן. יתרה מכך, רק 10% מהם התייחסו להשפעת הריבית לאורך זמן לפני שהחליטו איזה חוב לסגור. "הצורך בסיפוק המיידי, שכולל מחיקה של חוב, היה חזק יותר מהבדיקה הרציונלית של עלותו", הסביר אז אייל.
פרופ' אורלי שדה, חוקרת ומרצה בבית הספר למינהל עסקים, במחלקה למימון באוניברסיטה העברית, מכירה היטב את הנושא שחקר אייל. יחד עם ד"ר אביגיל הורוביץ מהמחלקה לכלכלת הסביבה, השתיים מקיימות סדרה ארוכה של מחקרים שהחלה כבר ב–2014 — העוסקת גם היא בהחלטות כלכליות. בשונה מאייל, שדה והורוביץ בוחנות בעיקר את אופן החשיבה של עובדים ועובדות לפני פרישה לפנסיה. מסתבר שגם בנושא הזה, הרציונליות אינה מככבת.
"ההחלטה כיצד להשתמש בנכסים שנצברו עבור שנות הפנסיה היא החלטה דרמטית ב………